תביעת גירושין

 הליך גירושין מן המסד ועד הטפחות

במסגרת הליך גירושין נכללים מספר הליכים:
תביעת הגירושין לגופה/ תביעת משמורת ילדים והסדרי ראיה/ תביעת מזונות ילדים או מזונות אישה/תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג.  הבה נסקור את הליך הגירושין

תביעת גירושין אלעד זמיר טועם רבני ועורך דיון גירושין מומלץ
אלעד זמיר עורך דין וטוען רבני
התקשרו
03-7485074📱
או מלאו פרטים

 תביעת גירושין – על התהליך מההתחלה

עוד לפני שהוקמה מדינת ישראל, בעת ימי המנדט הבריטי, חוקק בארץ ישראל חוק הנקרא “דבר המלך במועצתו לארץ ישראל”. במסגרת החוק הוענקה הסמכות הבלעדית לעסוק בענייני נישואין וגירושין, לכל העדות הדתיות בארץ בנפרד. כלומר, לבני הדת היהודית בארץ ישראל, ניתנה הסמכות הבלעדית לשפוט בענייני אישות את בני דתם. כך גם לגבי מוסלמים שחיו בארץ ישראל וגם נוצרים. הוראות דבר המלך במועצתו חלות עד היום, בכל הנוגע לשאר בני הדתות בארץ. באשר ליהודים, חוקקה כנסת ישראל בשנת 1953 את חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי”ג-1953.

 

חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו בישראל עפ”י דין תורה. המשמעות היא כי בישראל, נישואין וגירושין בין יהודים נערכים לא עפ”י דיני המדינה אלא עפ”י הדין הדתי-עברי שחל על בני הזוג. כך לגבי כל אזרחי ישראל. דהיינו: מוסלמים נישאים עפ”י הדין המוסלמי. המשמעות הקשה של אכיפת הדין הדתי על דיני הנישואין והגירושין, היא העובדה שהדין הדתי לא מכיר, למשל, בנישואין בין בני דתות שונות. לדוגמא, יהודי אזרח ישראל לא רשאי לשאת לאישה אזרחית ישראלית בת הדת הנוצרית ולהיפך. לאכיפת הדין הדתי על ענייני הנישואין והגירושין יש השלכות נוספות, כמו: יהודים שאינם מוכרים בתור יהודים לפי ההלכה (כמו לדוגמא: עולים מברית המועצות לשעבר) אינם יכולים להינשא בישראל. כך גם כהן וגרושה. יש אנשים שטוענים כי לאכיפת הדין הדתי יש השלכות קשות גם על הזכות הבסיסית ביותר, שהיא הזכות להקים משפחה.

 הליך גירושין ברבנות

מאחר והדין הדתי הוא אשר רלוונטי בכל הנוגע לנישואין וגירושין, אזי בעת גירושין על מבקש הגירושין להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. עתה נדגיש: בית הדין הרבני הוא ערכאה משפטית לכל דבר ועניין. בתיק גירושין, דנים שלושה דיינים המוסמכים לדיינות. לא מדובר בשופטים במובן המוכר לנו, אלא בדיינים שנבחרים ע”י וועדה הנקראת “וועדה לבחירת דיינים”. מי שמגיש תביעת גירושין, צריך להגיש כתב תביעה לכל דבר ועניין. במסגרת כתב התביעה עליו להציג את פירוט העובדות הרלוונטיות בעניינו, אשר יוצרות לו עילת גירושין. מאחר ותביעת גירושין היא תביעה לכל דבר ועניין וכן בשל העובדה שמדובר בענייני גירושין הכפופים לדין הדתי, אזי על מבקש הגירושין להוכיח שיש לו עילת גירושין מבין עילות הגירושין המוגדרות בדין הדתי. לדוגמא: בגידה, מעשה כיעור, מום גופני ועוד.

במידה ותביעת הגירושין הוכחה בפני בית הדין, לרבות באמצעות עדים או ראיות אחרות, אזי יורה בית הדין על מתן גט, כלומר: פסק דין לגירושין. עם זאת חשוב להדגיש, כי תביעת גירושין אינה מחייבת ניהול של הליך גירושין מלא, אלא בני זוג יכולים להתגרש בהסכמה, דהיינו: באמצעות הגשת הסכם גירושין לבית הדין הרבני. הסכם כזה עשוי לחסוך מבני הזוג עלויות כספיות רבות ועוגמת נפש.

לקראת סיום חלק זה נעיר, כי לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בתביעות לגירושין באופן בלעדי, אך סמכותו חלה גם על תביעות למזונות, תביעות כתובה וגם תביעות לשלום בית. לעומת זאת, בתחום דיני המשפחה בישראל ישנה ערכאה נוספת והיא בית המשפט לענייני משפחה. האחרון מוסמך לדון בכל עניין משפחתי. כלומר: ענייני משמורת ילדים והסדרי ראיה, ענייני אימוץ, פונדקאות, ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג וענייני צוואות וירושות. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לשפוט בענייני מזונות, אך סמכותו מקבילה לסמכותו של בית הדין הרבני. לעומת זאת, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בענייני נישואין וגירושין, כלומר, תביעת גירושין תוגש רק לבית הדין הרבני (או כל בית דין דתי). כמו כן תביעת הכתובה תוגש אך ורק לבית הדין הרבני.

באופן רגיל, לבית הדין אין סמכות לעסוק בענייני משמורת ילדים או בענייני רכוש. אך ישנה סיטואציה אחת שבה בית הדין הרבני עשוי “לקנות” סמכות לעסוק בתביעות אלו והיא במקרה שבו מוגשת תביעת גירושין אשר כורכת את ענייני המשמורת והרכוש לתביעה אחת. רק במקרה כזה רשאי בית הדין לעסוק בתביעות אלו.

 

תביעת משמורת והסדרי ראיה:

נושא נוסף שבוודאי מעסיק בני זוג שנמצאים בהליך גירושין, הוא סוגיית משמורת הילדים והסדרי ראיה. במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, אזי בעת גירושין עולה השאלה, מי מהם יישא באחריות לגידול השוטף של הילדים המשותפים שלהם. במידה ובני הזוג חיים יחדיו, אזי אין כל רלוונטיות לשאלה, משום שבני הזוג משמשים כתא משפחתי אחד. אך בעת גירושין, יש צורך לקבוע ולהכריע מי ישמש בתור הורה משמורן באופן בלעדי ומי ההורה אשר ייהנה מהסדרי ראיה. נסביר: משמורת היא הזכות לשמש בתור ההורה האחראי על הגידול השוטף של הילדים. לעומת זאת, ההורה שאינו משמורן זוכה להסדרי ראיה, כלומר: ימים קבועים במהלך השבוע ולרוב בכל סוף שבוע שני, אשר במסגרתם יזכה ההורה הלא משמורן לשהות במחיצת ילדיו.

בכל הנוגע למשמורת ילדים, האפשרות המוכרת היא, כי האם מקבלת את המשמורת הבלעדית והאב נהנה מהסדרי ראיה. יש לכך סיבות רבות אך לא נרחיב עליהן עתה. עם זאת, נעיר כי קיימת אפשרות נוספת בכל הנוגע להסדרת המשמורת והיא לקיים משמורת משותפת. כלומר, משמורת שמוטלת באופן שווה על שני ההורים. נציין כי למשמורת משותפת יש השלכה גם על סוגיית המזונות ועל כך נסביר בהרחבה בהמשך.

נזכיר כי ענייני משמורת ילדים יכולים להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני במקרה שהוגשה תביעת גירושין הכורכת את ענייני משמורת הילדים.

חשוב לציין כי משמורת יכולה להיות משמורת פיזית ומשמורת רוחנית הוי אומר שיכול להיות שבית הדין הרבני ידון במשמורת הפיזית של הילדים ובית המשפט ידון במשמורת הרוחנית קרי היכן יתחנכו הילדים וכדומה (בג”צ 95 / 5507 אמיר)

 תביעת רכוש:

כאשר בני הזוג חיים יחדיו בתא משפחתי אחד, אזי כל הרכוש שאותו הם צוברים במהלך חיי הנישואין, הופך להיות חלק מכל הרכוש המשפחתי. עם זאת, בעת גירושין עולה השאלה, כיצד יחולק הרכוש המשותף של בני הזוג. הכלל בהתאם לחוק יחסי ממון, התשל”ג-1973, קובע כי בעת גירושין בין בני זוג או פקיעת נישואין, ייערך בין בני הזוג הסדר איזון משאבים. במילים אחרות: הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק ביניהם באופן שווה. עם זאת, את הסדר איזון המשאבים ניתן לשנות בשתי סיטואציות: כאשר בני הזוג מראש עורכים ביניהם הסכם ממון, או בהתאם להחלטת בית המשפט, עפ”י סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. סעיף זה מעניק לבית המשפט סמכות לקבוע חלוקת רכוש שונה. נזכיר כי ענייני רכוש נדונים בבית המשפט לענייני משפחה או בתביעה כרוכה לבית הדין הרבני.

תביעת מזונות:

הנושא האחרון שנוגע להליך הגירושין הוא נושא המזונות. מזונות ילדים או מזונות אישה, הם חובה המוטלת על האב\בעל עפ”י הדין הדתי-אישי. בכל הנוגע לשפיטה בענייני מזונות, לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בכך, אך גם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לכך. גם בענייני מזונות, יש לבני הזוג אפשרות להסדיר את הסוגיה באמצעות הסכם, אך לחילופין עומדת להם הזכות לפנות להליכים משפטיים.

 

 משרדנו, אלעד זמיר ושות' – עורכי דין וטוענים רבניים, מתמחה בין היתר בכל הקשור לתביעת גירושין וכל הנושאים הנוגעים לדבר. כיון שאנו עוסקים גם כטוענים רבניים ברשתנו ידע בנושא שאין לעו”ד שאינו מתמחה בדיני הרבנות.

 

אל תהססו להתקשר אלינו לשיחת ייעוץ חינם!