הליך גירושין מן המסד ועד הטפחות
במסגרת הליך גירושין נכללים מספר הליכים:
תביעת הגירושין לגופה/ תביעת אחריות הורית (משמורת ילדים) וזמני שהות/ תביעת מזונות ילדים או מזונות אישה/תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג. הבה נסקור את הליך הגירושין
עוד לפני שהוקמה מדינת ישראל, בעת ימי המנדט הבריטי, חוקק בארץ ישראל חוק הנקרא “דבר המלך במועצתו לארץ ישראל”. במסגרת החוק הוענקה הסמכות הבלעדית לעסוק בענייני נישואין וגירושין, לכל העדות הדתיות בארץ בנפרד. כלומר, לבני הדת היהודית בארץ ישראל, ניתנה הסמכות הבלעדית לשפוט בענייני אישות את בני דתם. כך גם לגבי מוסלמים שחיו בארץ ישראל וגם נוצרים. הוראות דבר המלך במועצתו חלות עד היום, בכל הנוגע לשאר בני הדתות בארץ. באשר ליהודים, חוקקה כנסת ישראל בשנת 1953 את חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי”ג-1953.
חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו בישראל עפ”י דין תורה. המשמעות היא כי בישראל, נישואין וגירושין בין יהודים נערכים לא עפ”י דיני המדינה אלא עפ”י הדין הדתי-עברי שחל על בני הזוג. כך לגבי כל אזרחי ישראל. דהיינו: מוסלמים נישאים עפ”י הדין המוסלמי, נוצרים לפי הדין הנוצרי וכן הלאה. המשמעות של אכיפת הדין הדתי על דיני הנישואין והגירושין, היא העובדה שהדין הדתי לא מכיר, למשל, בנישואין בין בני דתות שונות. לדוגמא, יהודי אזרח ישראל לא רשאי לשאת לאישה אזרחית ישראלית בת הדת הנוצרית ולהיפך. לאכיפת הדין הדתי על ענייני הנישואין והגירושין יש השלכות נוספות, כמו: יהודים שאינם מוכרים בתור יהודים לפי ההלכה (כמו לדוגמא: עולים מברית המועצות לשעבר) אינם יכולים להינשא בישראל. כך גם כהן וגרושה. יש אנשים שטוענים כי לאכיפת הדין הדתי יש השלכות קשות גם על הזכות הבסיסית ביותר, שהיא הזכות להקים משפחה.
מאחר והדין הדתי הוא אשר רלוונטי בכל הנוגע לנישואין וגירושין, אזי בעת גירושין בין יהודים, על מבקש הגירושין להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. עתה נדגיש: בית הדין הרבני הוא ערכאה משפטית לכל דבר ועניין. בתיק גירושין, דנים שלושה דיינים המוסמכים לדיינות. לא מדובר בשופטים במובן המוכר לנו, אלא בדיינים שנבחרים ע”י וועדה הנקראת “וועדה לבחירת דיינים”. מי שמגיש תביעת גירושין, צריך להגיש כתב תביעה לכל דבר ועניין. במסגרת כתב התביעה עליו להציג את פירוט העובדות הרלוונטיות בעניינו, אשר יוצרות לו עילת גירושין. מאחר ותביעת גירושין היא תביעה לכל דבר ועניין וכן בשל העובדה שמדובר בענייני גירושין הכפופים לדין הדתי, אזי על מבקש הגירושין להוכיח שיש לו עילת גירושין מבין עילות הגירושין המוגדרות בדין הדתי. לדוגמא: בגידה, מעשה כיעור, מום גופני ועוד.
במידה ותביעת הגירושין הוכחה בפני בית הדין, לרבות באמצעות עדים או ראיות אחרות, אזי יורה בית הדין על מתן גט, כלומר: פסק דין לגירושין. עם זאת חשוב להדגיש, כי תביעת גירושין אינה מחייבת ניהול של הליך גירושין מלא, אלא בני זוג יכולים להתגרש בהסכמה, דהיינו: באמצעות הגשת הסכם גירושין לבית הדין הרבני. הסכם כזה עשוי לחסוך מבני הזוג עלויות כספיות רבות ועוגמת נפש.
לקראת סיום חלק זה נעיר, כי לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בתביעות לגירושין באופן בלעדי, אך סמכותו חלה גם על תביעת כתובה ותביעות לשלום בית ויכולה לחלוש גם על נושאי רכוש החזקת קטינים ומזונות במקרה שכורכים אותם לתביעת הגירושין. בתחום דיני המשפחה בישראל ישנה ערכאה נוספת והיא בית המשפט לענייני משפחה. האחרון מוסמך לדון בכל עניין משפחתי מלבד גירושין וכתובה. כלומר: ענייני אחריות הורית (משמורת ילדים) והסדרי שהות, ענייני אימוץ, פונדקאות, ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג מזונות קטינים, מזונות אשה וענייני צוואות וירושות. לעומת זאת, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בענייני נישואין וגירושין, כלומר, תביעת גירושין תוגש רק לבית הדין הרבני (או כל בית דין דתי). כמו כן תביעת הכתובה תוגש אך ורק לבית הדין הרבני. לכן, מומלץ לפנות לבית הדין הרבני בעזרת עורך דין שהינו גם טוען רבני אשר בקיא בנהלים ובהלכות הרלוונטיות בבית הדין הרבני.
כאמור, בתביעה עצמאית, לבית הדין אין סמכות לעסוק בענייני משמורת ילדים או בענייני רכוש. אך ישנה סיטואציה אחת שבה בית הדין הרבני עשוי “לקנות” סמכות לעסוק בתביעות אלו והיא במקרה שבו מוגשת תביעת גירושין אשר כורכת את ענייני המשמורת והרכוש לתביעה אחת. רק במקרה כזה רשאי בית הדין הרבני לעסוק בתביעות אלו.
תביעת אחריות הורית (משמורת) וזמני שהות:
נושא נוסף שבוודאי מעסיק בני זוג שנמצאים בהליך גירושין, הוא סוגיית החזקת הילדים וזמני שהות. במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, אזי בעת גירושין עולה השאלה, מי מהם יישא באחריות לגידול השוטף של הילדים המשותפים שלהם. במידה ובני הזוג חיים יחדיו, אזי אין כל רלוונטיות לשאלה, משום שבני הזוג משמשים כתא משפחתי אחד. אך בעת גירושין, יש צורך לקבוע ולהכריע מי ישמש בתור הורה משמורן באופן בלעדי ומי ההורה אשר ייהנה מהסדרי שהות. נסביר: אחריות הורית היא הזכות והחובה לשמש בתור ההורה האחראי על הגידול השוטף של הילדים. זמני שהות הם ימים קבועים במהלך השבוע ולרוב בכל סוף שבוע שני, אשר במסגרתם הילדים שוהים אצל מי מההורים.
בכל הנוגע למשמורת ילדים, המצב המקובל בעבר, כי האם מקבלת את המשמורת / אחריות הורית הבלעדית והאב נהנה מהסדרי שהות. יש לכך סיבות רבות אך לא נרחיב עליהן עתה. כיום מקובל שהאחריות ההורית / המשמורת נתונה לשני ההורים במשותף כלומר, אחריות שוויונית שמוטלת באופן שווה על שני ההורים. נציין כי לזמני השהות יש השלכה גם על סוגיית המזונות ועל כך נסביר בהרחבה בהמשך.
נזכיר כי ענייני החזקת ילדים יכולים להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני במקרה שהוגשה תביעת גירושין הכורכת את ענייני משמורת הילדים.
חשוב לציין כי משמורת יכולה להיות משמורת פיזית ומשמורת רוחנית הוי אומר שיכול להיות שבית הדין הרבני ידון במשמורת הפיזית של הילדים ובית המשפט ידון במשמורת הרוחנית קרי היכן יתחנכו הילדים וכדומה (בג”צ 95 / 5507 אמיר)
תביעת רכוש:
כאשר בני הזוג חיים יחדיו בתא משפחתי אחד, אזי כל הרכוש שאותו הם צוברים במהלך חיי הנישואין, הופך להיות חלק מכל הרכוש המשפחתי. עם זאת, בעת גירושין עולה השאלה, כיצד יחולק הרכוש המשותף של בני הזוג. הכלל בהתאם לחוק יחסי ממון, התשל”ג-1973, קובע כי בעת גירושין בין בני זוג או פקיעת נישואין, ייערך בין בני הזוג הסדר איזון משאבים. במילים אחרות: הרכוש המשותף של בני הזוג, שנצבר בתקופת הנישואין, יחולק ביניהם באופן שווה. עם זאת, את הסדר איזון המשאבים ניתן לשנות בשתי סיטואציות: כאשר בני הזוג מראש עורכים ביניהם הסכם ממון, או בהתאם להחלטת בית המשפט, עפ”י סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. סעיף זה מעניק לבית המשפט סמכות לקבוע חלוקת רכוש שונה. נזכיר כי ענייני רכוש נדונים בבית המשפט לענייני משפחה או בתביעה כרוכה לבית הדין הרבני.
תביעת מזונות:
הנושא האחרון שנוגע להליך הגירושין הוא נושא המזונות. מזונות ילדים או מזונות אישה, הם חובה המוטלת על האב\בעל עפ”י הדין הדתי-אישי. בכל הנוגע לשפיטה בענייני מזונות, לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בכך, אך גם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לכך. גם בענייני מזונות, יש לבני הזוג אפשרות להסדיר את הסוגיה באמצעות הסכם, אך לחילופין עומדת להם הזכות לפנות להליכים משפטיים.
משרדנו, אלעד זמיר ושות' – עורכי דין וטוענים רבניים, מתמחה בין היתר בכל הקשור לתביעת גירושין וכל הנושאים הנוגעים לדבר. כיון שאנו עוסקים גם כטוענים רבניים ובקאים היטב בהלכות וההליכים בבית הדין הרבני ביכולתנו למצוא פתרונות יצירתיים המקנים לנו יתרון מוחץ על פני ייצוג של עו״ד שהינו בקיא בחוקים האזרחיים בלבד.
אל תהססו להתקשר אלינו לשיחת ייעוץ חינם!
