הורות משותפת

"הורות משותפת" – וכיצד היא יוצאת לפועל:

הורות משותפת היא הורות שנעשית בין שני אנשים, אשר חוברים יחדיו לשם הקמת משפחה. לרוב, אותם אנשים שחוברים יחדיו לשם הקמת משפחה, אינם בהכרח בני זוג, אלא מכרים או ידידים, אשר מסיבות אישיות, או נסיבות חיים, מבקשים להקים יחדיו משפחה. בעבר, המונח "הורות משותפת" לא היה קיים, שכן תפיסת המשפחה הייתה שמשפחה מורכבת מאב, אם וילדים, כאשר האם והאב נשואים ומוכרים בציבור בתור בני זוג. לימים, התפיסה הזו התפתחה עוד יותר וכיום ישנם אנשים רבים שלא נישאו, אשר מקיימים זוגיות ומקימים משפחה. עם הזמן, חל גם שינוי בתפיסה הזו. אותו שינוי בא לידי ביטוי בהורות משותפת. כלומר – לא זוגות נשואים, אפילו לא ידועים בציבור, אלא אנשים זרים שבאמצעות הסכמה, מבקשים להביא יחדיו ילד לעולם, על מנת להקים משפחה. אגב, הורות משותפת היא גם נחלתם של זוגות בני אותו מין, מה שלא אחת מקשה ומאתגר עוד יותר, מבחינה פיזית ומשפטית.

הסכם הורות משותפת

אין ספק שאותן התפתחויות בתפיסת המשפחה, הביאו גם לאתגר מהותי למשפט, אשר לפתע מצא את עצמו נאלץ למצוא פתרונות משפטיים ויצירתיים, למתכונת של חיים אלו, של שני אנשים שאין ביניהם שיתוף בנכסים, אין ביניהם הסכם נישואין ואין ביניהם דבר, מלבד ילד משותף ולעיתים הסכם להורות משותפת. נראה שכל ההתפתחות הזו מאתגרת את בתי המשפט, שנאלצים להתמודד עם תופעות שונות. להלן, דוגמה רלוונטית שמראה את תפיסת המשפט שניתנה באחת הפסיקות: "המסגרת המקובלת של המשפחה היא בני זוג, גבר ואשה, הנשואים זה לזה, הוריהם וילדיהם. מסגרת זו אינה מתקיימת בכל הנסיבות החיים יוצרים מציאות שהמשפט חייב להתמודד עמה, אנו נתקלים במשפחה החד הורית, ידוע הקשר בין גבר לאשה ללא נישואין, אך תוך יצירת תא משפחתי, מהסגרת הידוע והידועה בציבור. הקשר ההומוסקסואלי דורש את הכרתנו השיפוטית … בית-המשפט ניצב בפני מציאות חדשה. הוא חייב לתת לה פתרונות. עם זאת, מציאות חדשה זו בעיקרה, אינה מבקשת למוטט את מושג המשפחה. היא מבקשת להסתפח אליה. היא מבקשת לתת לה מובן חדש". (תהס (ת"א) 855-10-13‏).

כאמור, הורות משותפת היא חבירה בין שני צדדים המבקשים להביא ילד לעולם. לרוב, ילד שבא לעולם מכוח הסכם הורות משותפת, מובא או באמצעים רגילים, כלומר – קיום יחסי מין שמרניים בין בני הזוג. דרך נוספת להביא ילד לעולם באמצעות הורות משותפת, היא הפרייה מלאכותית. דרך נוספת, היא באמצעות אם פונדקאית, כלומר אישה שלישית אשר בתמורה כספית, יולדת לבני זוג ילד משלהם. בישראל קיימת חקיקה ספציפית בנושא, חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996. חוק זה מחייב עריכת הסכם בכתב בין הורים לאם פונדקאית וכן יש לקבל אישור של וועדה מיוחדת שנקראת וועדת אישורים. לכן מומלץ להשתמש בשירותיו של עו"ד דיני משפחה ולא לערוך הסכם שכזה לבד. בארץ, פונדקאות יכולה להיעשות רק כאשר בני הזוג הם גבר ואישה, אך ישנם זוגות חד מיניים ישראליים, שמקיימים פונדקאות במדינות זרות.

יש לציין כי אחד העקרונות המהותיים בהורות משותפת, בא לידי ביטוי בהגדרה למונח זה. נסביר – ההגדרה ל"הורות משותפת" היא חלוקת האחריות בין ההורים, אשר מביאים ילד באופן שוויוני ויוצרים תא משפחתי. הורות משותפת ברוב המקרים לא תהיה פטריארכלית במובן הישן ואולי גם המוכר יותר. כלומר, משפחה שמוקמת במסגרת הורות משותפת, לא תהיה לה תא משפחתי המוכר והידוע. דהיינו, שני הורים לא מחויבים לגור בבית משותף אך יש להם אמון זה בזו ורצון להביא ילד לעולם ולהתחלק באחריות. אותה אחריות, מוסדרת בהסכם, כך שזהו עיקרון נוסף בהורות משותפת. אם מדובר בבני זוג נשואים המביאים ילד לעולם, הרי שההסכמה שלהם מבוססת על התנהלות החיים והאחריות המשותפת שלהם נגזרת מהסכמות יומיומיות. אך כאשר אנו עוסקים בהורות משותפת, הרי שההסכמות הללו שמאפיינות זוגות נשואים או ידועים בציבור, באות לידי ביטוי בהסכם פורמאלי – נרחיב על כך בהמשך.

המאפיינים של הורות משותפת:

להורות משותפת יש מספר מאפיינים ייחודיים, שנגזרים הן מן העובדה שמדובר בהורות שבאה לעולם באמצעות הסכם או הסכמה בין שני אנשים שהם לעיתים זרים והן משום שמדובר בהורות שמקימה תא משפחתי מסוג מיוחד וחריג יותר, מאשר התא המשפחתי שמוכר לכולנו. הבה נעמוד על מספר מאפיינים להורות משותפת –

צדדים זרים – במסגרת הורות משותפת, בדרך כלל שני הצדדים אינם מצויים בזוגיות אינטימית ומינית זה עם זו. לכן, בדרך כלל בין שני הצדדים לא בהכרח שוררים אהבה רבה או אמון מוחלט או גבוה, מה שמאפיין זוגות שמקיימים יחדיו תא משפחתי או משק בית משותף. לכן, הורות משותפת, מראש מתחילה בחששות רבים וכן בחשדנות רבה שנפתרת בהסכמי הורות משותפת, שהם לרוב גם מאוד מקיפים וארוכים.

הסכם הורות משותפת – כאמור, הורות משותפת בדרך כלל מבוססת על הסכם מיוחד, שנקרא – הסכם הורות משותפת. בניגוד להסכמים רגילים בתחום דיני המשפחה, הסכמי הורות משותפת הם הסכמים מקיפים מאוד שמסדירים כמעט כל נושא במסגרת התנהלות החיים המשפחתית, החל מהאוכל שניתן לילד שייוולד ועד מערכת החינוך בה ילמד וגם החוגים שאליהם הוא ילך. נקודת ההנחה היא, כי להורים במסגרת הורות משותפת אין דברים משותפים והדבר המשותף היחיד ביניהם הוא ילד שאותו הם מביאים יחדיו למטרת הקמת תא משפחתי. יתרה מכך, משום שמדובר בהסכם בין אנשים זרים, הוא גם מקיף מאוד וכולל כאמור נושאים רבים, שלא היו מוזכרים במידה והיה מדובר בבני זוג רגילים (ראה גם – בר"ע (חי') 1129/05 אלמוני נ' פלמונית, פ"ד תשסד(1) 847). נציין, כי במסגרת הסכמי הורות משותפת, רצוי מאוד להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון.

סיבות שונות – הורות משותפת לא פעם באה לעולם בשל חוסר יכולת של בני הזוג להביא ילד לעולם, עקב סיבות פיזיות – רפואיות (כגון – עקרות או כאשר מדובר בזוגות בני אותו המין). לעיתים, הורות משותפת באה לידי ביטוי בשל נסיבות חיים שהביאו שני צדדים לא להינשא ולא להקים משפחה מזוגיות מלאה. כך שמאפיין נוסף להורות משותפת, בא לידי ביטוי בשל קושי מסוים שמנע מבני הזוג להקים משפחה בדרך רגילה.

הסיבות להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת

מוסד ההורות המשותפת הוא תוצר של שינויים חברתיים שכולם ביחד ולחוד תרמו להתפתחותו. בין הסיבות להתפתחות מוסד ההורות המשותפת, ניתן להצביע על סיבות רפואיות, שכן בעבר לא הייתה אפשרות למשל – לבצע הפרייה מלאכותית. אם ניקח סיבות נוספות, נוכל לציין כי מוסד ההורות המשותפת נוצר עקב כל השינויים החברתיים שנוצרו בתאים המשפחתיים שהוזכרו לעיל. אט אט חלחלו לחברה כל מיני שינויים שנוגעים למודרניזציה אשר בעבר לא הוכרו ואף נאסרו בכל תוקף. סיבה נוספת ומשמעותית היא מוסד הנישואין והגירושין בארץ שנשלט על ידי הדין הדתי–הלכתי, אשר מונע מאנשים מסוימים להינשא במדינת ישראל כדין. הבה נסקור כמה מהסיבות שהביאו להתפתחות המוסד הזה:

שינויים חברתיים

עם השנים, החברות המודרניות עברו לשיח של זכויות אדם: הזכות לכבוד, הזכות לאוטונומיה, הזכות למינימום קיום אנושי וכן הזכות להקים משפחה. כלומר, שינוי חברתי מהותי הוא שינוי בתפיסת זכויות האדם. כיום זכויות האדם נמצאות בשיח היומיומי שלנו, מה שוודאי השפיע גם על מוסד המשפחה. בתחילה, החברה הכירה באפשרות לקיים משפחה ללא נישואין, כלומר – באמצעות חיים במתכונת של ידועים בציבור. לאט לאט, החלו ידועים בציבור ליהנות מכל הזכויות המוקנות לזוגות נשואים. עם הזמן, החלה התפתחות נוספת, של אפשרות להקים משפחה ללא זוגיות – שהיא ההורות המשותפת. פן נוסף לשינוי החברתי, הוא הכרה בזוגות חד מיניים. אם בעבר זוגות אלו היו מוחרמים ובחלק מן החברות אף נענשים, הרי שכיום בישראל ובמדינות מתפתחות, המצב השתנה וקיימת הכרה בזוגות חד מיניים. ישנן מדינות שמכירות בנישואין חד מיניים. בישראל, מכוח פסיקת בית המשפט העליון, זוגות חד מיניים שנישאו במדינה זרה יוכלו להירשם בארץ בתור נשואים.

אלמנט חברתי שהשתנה מאוד בשנים האחרונות, בא לידי ביטוי בשינויים הנוגעים לעצם תפקיד המשפחה ותפקיד הנוטלים בה חלק. כך למשל, התפיסה כי הגבר הוא זה אשר יוצא לעבוד כאשר במקביל על האישה מוטלת החובה להישאר בבית עם הילדים ולדאוג לחינוכם, לא קיימת כיום. נשים היום ממלאות תפקידים בכירים ביותר וגברים רבים נוטלים חלק רב בהרבה בגידול הילדים.

לסיכום חלק זה: לכל הגורמים שציינו, יש השפעות ישירות על התפתחותו של מוסד המשפחה. מדובר במספר שינויים חברתיים ברבדים שונים, שכולם יחד יצרו את המוסד הזה.

גידול באחוז הגירושין:

שינוי נוסף שלבטח תורם להתפתחות מוסד ההורות המשותפת, בא לידי ביטוי בעלייה באחוז הגירושין בארץ ועליה במשפחות חד הוריות. לא אחת, אנו נתקלים באנשים אשר מעדיפים לחיות ללא בן/ת זוג קבוע/ה ולכן יבחרו בדרך של הבאת ילד באמצעות הפרייה מלאכותית. לחלופין, אנו נתקלים במשפחות חד הוריות רבות לאחר גירושין. כלומר, גירושין הם דבר שקיים באחוז גבוה במדינת ישראל. אין ספק, כי לעלייה באחוז הגירושין יש השפעה ישירה גם על האופן שבו צעירים וצעירות רבים תופסים ותופסות את מושג המשפחה כיום. לבטח יש לכך השפעה גם על הרצון להינשא, במיוחד בקרב צעירים.

התפתחויות מדעיות ורפואיות:

אין ספק כי ההתפתחות המדעית והרפואית תרמה רבות להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת. כך לדוגמה האפשרות לבצע הפריה מלאכותית, כלומר – ליטול זרע מאדם ולהשתיל אותו בדרך מדעית בגוף האישה, על מנת לגרום להיריון, היא אפשרות שלא הייתה קיימת בעבר. לכן, האפשרות הפיזית להביא ילד לעולם שלא בדרך טבעית, קיימת היום ומשמשת גם – בין היתר – זוגות שחוברים יחדיו לשם הקמת משפחה משותפת.

נישואין וגירושין בישראל

בישראל, דיני הנישואין והגירושין מוסדרים לפי הדין הדתי–אישי, במידה ומדובר ביהודים ולא ביהודים. כבר לפני הקמת המדינה, ניתנה לעדות הדתיות בארץ ישראל, סמכות בלעדית לשפוט בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין. המצב הזה חל בארץ עד היום. עם זאת, בכל הנוגע ליהודים, חוקק בארץ בשנת 1953 חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953. חוק זה קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו לפי דין תורה. המשמעות המשפטית היא שאזרח ישראלי יכול להתחתן על פי הדין הדתי שחל עליו. כלומר, יהודי המבקש להינשא לנוצרייה, לא יכול לעשות כן, אלא באמצעות המרת דת. גבר מוסלמי–אזרח ישראלי, לא יכול להינשא לאישה יהודייה, אלא באמצעות המרת דת.

הכפפת הדין הדתי–אישי על דיני הנישואין והגירושין, מונעת מזוגות רבים את האפשרות להינשא. למשל, זוגות יהודים שמורכבים מכהן וגרושה, או לחלופין עולי ברית המועצות שלא תמיד מוכרים לפי הרבנות בתור יהודים. כמו כן, חשוב להזכיר את הזוגות החד מיניים, שלא יכולים להינשא לפי אף דין דתי, שכן אף דת אינה מכירה במתכונת נישואין זו, אלא רואה ביחסים חד מיניים בתור חטא.

כלומר, הכפפת הדין הדתי–אישי, יוצרת גם קושי משפחתי, שבא לידי ביטוי במניעת חיתון. מנגד, היא גם גורמת לישראלים רבים להתרחק מעצם האפשרות להינשא – מטעמים אידאולוגיים. לדעתנו, הכפפת הדין הדתי על דיני הנישואין והגירושין, הביאה – בין היתר – להתפתחות מוסד הידועים בציבור וכן תרמה גם למוסד ההורות המשותפת.

לסיכום חלק זה: הורות משותפת נוצרה עם השינויים החברתיים. היא לא נוצרה כך סתם ביום בהיר, אלא היא תוצר של מספר שינויים, שביחד ולחוד יצרו את המוסד החשוב הזה.

הסכם הורות משותפת – מה הוא כולל?

כפי שתיארנו, הורות משותפת נוצרת על ידי שני אנשים שלעיתים זרים זה לזו. כאשר מדובר בבני זוג נשואים או ידועים בציבור, אין – לרוב – צורך להסדיר נושאים יומיומיים הנוגעים לגידול הילדים המשותפים שלהם, כגון – החינוך שיזכה לו הילד, או הטיפול הרפואי שיקבלו הילד או האם שעתידה ללדת ועוד. אך אותן סוגיות שהן מובנות מאליהן כאשר מדובר בזוגות רגילים, אינן מובנות מאליהן כאשר מדובר בבני זוג אשר חברו יחדיו אך ורק לשם הקמת משפחה, שהיא – הורות משותפת. לכן, במסגרת הורות משותפת חשוב מאוד לערוך הסכם הורות משותפת, שמסדיר באופן מקיף את הנושאים שבני הזוג יצטרכו להסדיר מראש, לשם הבאת ילד משותף לעולם. הבה נסקור מספר נושאים שכדאי להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת וכן נציין שכדאי מאוד להיות מלווה בעורך דין דיני משפחה, במסגרת עריכת הסכם זה. אגב, הסכם הורות משותפת, צריך ורצוי לאשר בבית המשפט לענייני משפחה:

חינוך – אנו סבורים שבמסגרת הסכם הורות משותפת, חשוב מאוד להסדיר בהסכם את הדרך שבה הילד יחונך. כיצד הוא ילמד, מה ההורים יבקשו ללמד אותו ובאילו נושאים יבקשו לשים דגש במהלך החינוך (ישנם מקרים שהורים ירצו לשים דגש על חינוך ערכי–היסטורי, או חינוך מוסיקלי ועוד). כמו כן, כדאי להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת, את מערכת החינוך שבה ילמד הילד, למשל – מערכת חינוך ממלכתית, פרטית, דמוקרטית, דתית ועוד.

תשלום מזונות – מזונות מוטלים על האב מכוח הדין הדתי. מדובר בחובה לשאת בתשלום חודשי לטובת קיומו הכלכלי הבסיסי של הילד. אך כאשר מדובר למשל בהורות משותפת בין בני זוג בני אותו המין, חובת המזונות היא חובה אזרחית–חוזית. לכן, בכל מקרה חשוב להסדיר את נושא מזונות הילדים במסגרת הסכם הורות משותפת.

מגורים בקרבה – במסגרת הסכם הורות משותפת, חשוב להסדיר את סוגיית המגורים. כלומר, כדאי להכריע במסגרת ההסכם היכן יתגורר הילד, היכן יתגוררו ההורים או ההורה שלא יישא בגידול השוטף של הילד ועוד. מגורים בקרבת הילד שעתיד לבוא לעולם, הם נושא חשוב, שכן הם נוגעים למרקם החיים היומיומי של הילד. לכן, כדאי להסדיר את הנושא בהסכם.

משמורת ילדים – במסגרת הסכם הורות משותפת, חשוב מאוד להסדיר – בין היתר – את סוגיית המשמורת. כלומר, מי מההורים ישמש בתור הורה משמורן בלעדי. לחלופין, האם ההורים יקיימו משמורת משותפת, כלומר – שניהם יהיו אחראים באופן שווה על הגידול והטיפול בילד – בכל הנוגע לזמני השהייה שלו אצל הוריו.

כמובן שרשימת הנושאים חלקית בלבד. מעבר לכך כדאי לפנות כאמור לייעוץ משפטי פרטני אצל עו"ד משפחה.

הסכם הורות משותפת – משרדו של עו"ד וטוען רבני אלעד זמיר

במאמר זה עסקנו בהורות משותפת. הסברנו כי הורות משותפת היא חבירה בין שני אנשים המבקשים להקים יחדיו תא משפחתי. כמו כן, הסברנו את הטעמים להתפתחותו של המוסד הזה ואת המאפיינים של הורות משותפת. בין היתר, עמדנו על חשיבותו של הסכם הורות משותפת. נשוב ונדגיש כי חשוב מאוד להיעזר בעורך דין משפחה, בכל הנוגע לליווי וייעוץ, במקרה שהחלטתם לחתור לאופציה של הורות משותפת. נשמח אם תפנו אלינו ונשמח להעניק לכם את הייעוץ והליווי לו תזדקקו