הליך והסכם גירושין ברבנות
ככלל, כל מי שעומד בפני הליך גירושין, עתיד לחוות מהלך משמעותי ומורכב. הליך הגירושין הוא בעצם אירוע המהווה שינוי משמעותי בחייו של אדם, שהרי בן/בת הזוג שראינו את העתיד שלנו עמו/ה, פתאום עתיד/ה לצאת מחיינו, לפחות באופן חלקי (במידה ולבני הזוג ילדים משותפים). לא פעם, הליך הגירושין אף עשוי להתפתח למלחמה קשה בין בני הזוג, בין אם עקב מחלוקת על סוגיות שונות (הסדר משמורת, מזונות וחלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג) ובין אם כדי להקשות על בן או בת הזוג, לאחר שנות נישואין קשות. לעיתים, מדובר ב"סתם" קנאה וחוסר יכולת להתמודד עם המצב החדש.
בישראל, הליך והסכם הגירושין מתנהל בבית דין רבני, במידה והגירושין נערכים בין זוגות יהודיים. הסיבה לכך נובעת מהמצב החוקי הקיים היום, שלפיו הסמכות הייחודית לשפוט בענייני גירושין ונישואין, שמורה לבית הדין הרבני, לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג–1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי דין רבניים). גם זוגות שאינם יהודים, יהיו כפופים לדין הדתי–אישי שחל עליהם. לדוגמה, זוגות מוסלמיים נישאים לפי הדין השרעי וכך גם אצל הדרוזים והנוצרים, אשר נישאים לפי הדין שלהם.
זאת ועוד, כאשר מדובר בזוגות יהודיים אשר מבקשים להתגרש, יהיה עליהם לפנות לבית דין רבני, לצורך מתן פסק דין המתיר מתן גט. עתה, חשוב להדגיש כי ניהול הליך גירושין בבית הדין הרבני, בהיעדר הסכמה בין בני הזוג, מחייב ניהול הליך משפטי לכל דבר ועניין. ראשית, תביעת הגירושין תידון על ידי שלושה דיינים, כלומר – רבנים המוסמכים לשפיטה בתחום הדתי. שנית, במסגרת הליך גירושין, מבקש הגירושין יצטרך להגיש כתב תביעה לגירושין, אשר במסגרתו יפרט את טעמי הגירושין ובפרט את עילות הגירושין, המנויות מכוח הדין העברי–דתי.
עילות הגירושין הקיימות בהלכה העברית, הן: בגידה – כלומר, קיום יחסי מין מצד האישה עם גבר שאינו בעלה, במהלך הנישואין. עילת גירושין נוספת, היא עילת מעשה כיעור – דהיינו, אישה הנוהגת באופן לא הולם בציבור. עוד עילת גירושין, היא עילת אי קיום יחסי מין – הכוונה לאי יכולת של הגבר לקיים יחסי מין עם אשתו. במידה והוכחה קיומה של עילת גירושין, במסגרת ניהול תביעת הגירושין, בית הדין הרבני יורה על מתן גט וכפועל יוצא – על סידור גט, אשר מהווה את טקס הגירושין. כמו כן, כאשר הגבר נותן לאישה את הגט, אזי המדינה מכירה בבני זוג כפנויים לכל דבר ועניין, מבחינת זכויותיהם וחובותיהם האזרחיות. כאשר בני הזוג מתגרשים בדרך זו, הם יכולים להינשא בשנית ולהתחיל פרק ב' עם אדם אחר – על כל המשתמע מכך.
בשל חשיבות הנושא, נבקש להעיר כי כאשר מדובר בבני זוג "מעורבים" מבחינה דתית, או בזוג שאין ביכולתו להינשא מכוח הדין העברי–דתי או מכוח דת אחרת בישראל, אזי יוכלו בני הזוג להינשא במדינה זרה ולהתגרש בארץ באמצעות הגשת תביעה "להתרת נישואין", המתבררת בבית המשפט לענייני משפחה.
בשביל מה נחוץ הגט?
הואיל ומדובר בסוגיה חשובה, מצאנו לנכון לכתוב מספר מילים על משמעותו וחשיבותו של הגט. כאמור, ההלכה העברית משפיעה על חיי הנישואין והגירושין בישראל, גם בימינו. הדין הוא כי במידה והגבר מסרב לתת גט לאישה, או לחלופין, במידה והאישה מסרבת לקבל את הגט מבעלה, הרי שאז מי שנפגע מכך הם הצדדים. במידה ומדובר באישה אשר מסורבת גט – יש לכך משמעות קשה מאוד. מדוע? נסביר: הסיבה הראשונה היא ממזרות הילדים. כאשר אישה מביאה ילד לעולם, כאשר היא עדיין נחשבת בתור אשת איש. הואיל ובעלה סירב לתת לה גט, אזי ילדיה מגבר אחר, יחשבו כממזרים, כלומר, הילדים לא יוכלו להינשא כדת משה וישראל. עול זה מלווה את הממזרים גם לדורות הבאים. להבדיל, גבר אשר מוליד ילדים לאישה אחרת, בעת שהוא נשוי, אזי לפי ההלכה, הילדים שייוולדו, לא יהיו ממזרים. לכן, סרבנות גט היא תופעה קשה מאוד ולא בכדי, בית הדין מוסמך להטיל סנקציות על סרבני גט וגם סרבניות, כגון קנסות כספיים, איסור על אחזקת כרטיס אשראי ועוד.
מרוץ סמכויות
עד כה, עסקנו בדין החל על גירושין בישראל, כלומר – בגירושין לגופם. חשוב להדגיש, כפי שגם הזכרנו בפתח המאמר, כי גירושין כוללים מספר נושאים בסיסיים נוספים, הנדרשים לצורך פרידה אמתית בין בני הזוג. אך לפני שנדון בנושאים הנוספים, רצוי להבהיר את הבסיס, שהוא תפקידן של שתי ערכאות השיפוט בישראל, האמונות על שפיטה בתחום דיני המשפחה וכן ביחס ביניהן:
בישראל, ישנן שתי ערכאות שיפוט בתחום המשפחה, כאשר לשתיהן יש סמכות מקבילה בעניינים מסוימים ובלעדית בעניינים אחרים. מדובר בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי דין רבניים. לבית דין הרבני שמורה הסמכות הייחודית – מכוח חוק שיפוט בתי הדין הרבניים – לעסוק בענייני גירושין ונישואין וכן בעניינים הנלווים להם, כגון – מזונות (ילדים ואישה), תביעות שלום בית ותביעות כתובה. באשר לתביעות למזונות, סמכות בית הדין הרבני היא מקבילה, אך לא בלעדית. לעומת זאת, לבית הדין הרבני אין סמכות קבועה ובסיסית, לעסוק בתביעות למשמורת ילדים וכן בתביעות לחלוקת רכוש, אלא רק בהסכמת הצדדים, או במקרה של כריכת תביעת גירושין, אשר מוגשת תוך הקדמת בן הזוג השני. מנגד, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל ענייני המשפחה, מלבד – תביעות לגירושין ונישואין.
חלוקת רכוש וחוק יחסי ממון בין בני זוג
חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג, היא חלק המתווסף באופן אוטומטי להליך הגירושין. במהלך שנות חייהם המשותפים של בני הזוג, הם צוברים רכוש משותף. עם זאת, בעת הליך גירושין, יש לדעת ולהכריע כיצד לחלק את הרכוש המשותף. לשם כך, קובע חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), כי בעת גירושין, הרכוש המשותף של בני הזוג, יתחלק באופן שוויוני בין בני הזוג. אך נעיר כי חוק זה תקף רק לרכוש המוגדר בתור רכוש משותף. ברירת המחדל היא שכל סוג של רכוש ייחשב בתור רכוש משותף, אך קיימים מספר חריגים להגדרה הזו, מכוח חוק יחסי ממון והם: קצבאות לנכות, קצבת אלמנות אותה מקבל/ת מקבלת בן/ת הזוג וקצבת זקנה. חריג נוסף הוא מתנה שקיבל אחד מבני הזוג, או רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג, עוד לפני הנישואין.
למעשה, חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע את קיומה של ברירת מחדל חוקית, שלפיה הרכוש הוא משותף. עם זאת, קיים חריג נוסף, אשר מכוחו אפשר לסטות מברירת המחדל החוקית המתוארת והוא בא לידי ביטוי במקרים שבהם בני הזוג ערכו ביניהם הסכם ממון, אשר במסגרתו נקבעה חלוקה שונה מברירת המחדל הקבועה בחוק יחסי ממון. בנוסף, לבית המשפט קיימת סמכות לקבוע חלוקת רכוש שונה, כאשר אחד מבני הזוג אינו מתפרנס, או במקרים מיוחדים נוספים וזאת בהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון.
מזונות ילדים
לפי הדין העברי, על האב לשלם את מזונות ילדיו, כאשר מדובר בחובה מוחלטת וחד משמעית. המטרה של חובת תשלום דמי המזונות, היא להבטיח את מעמדם הכלכלי של ילדי האב, אף במקרה שבו האב אינו מתגורר עם ילדיו תחת אותה קורת גג. לפי הדין העברי, מזונות ילדים מתחלקים לשתי קבוצות: האחת היא מזונות מדין צדקה והשנייה היא מזונות מדין חובה. נרחיב: עד גיל 6, ההוצאות על הילדים הן הוצאות בסיסיות ולכן, בשלב הזה, האב חייב במזונות ילדיו מדין חובה. לאחר שילדי האב חוצים את גיל 6, האב חייב במזונות, אך ורק בכל הקשור להוצאות הבסיסיות לגידול ילדיו. כלומר – מזונות מדין חובה. באשר להוצאות הלא בסיסיות, חייב האב במזונות מדין צדקה, דהיינו – בהתאם ליכולת הכנסתו וצרכי הילד.
משמורת ילדים והסדרי שהות
נושא נוסף ומהותי שבני זוג הנמצאים בהליך גירושין צריכים להסדיר, הוא סוגיית משמורת ילדיהם המשותפים. ככלל, כאשר הורים מתגוררים יחד, הרי ששניהם משמשים בתור הורים משמורנים לילדיהם. אך כאשר בני הזוג מתגרשים, הרי שאז הורה אחד (בדרך כלל האם) ייוותר משמורן בלעדי, הדואג לצרכיו של הילד באופן יומיומי ואילו ההורה השני ייהנה מהסדרי שהות, כלומר – זמני שהייה עם ילדיו לפי הסכם משמורת או הכרעה פסוקה של בית המשפט לענייני משפחה. ישנה אפשרות למשמורת משותפת בין ההורים, שבמסגרתה, שני ההורים מחלקים באופן שווה את זמני השהייה עם הילדים. לדוגמא – שבוע אצל האב ושבוע אצל האם.
הדרך לריכוך הליך הגירושין
עד כה – הסברנו מהי המשמעות האופרטיבית והמשפטית של הליך הגירושין. כמו כן, דנו בשאלה – לשם מה נחוץ הגט. בנוסף, סקרנו את הערכאות המוסמכות לדון בענייני גירושין ובעניינים הנלווים לגירושין. עתה נעבור לסקור את הדרכים, אשר יישומן יכול להקל מעט על הליך הגירושין וכן לסייע לבני הזוג להימנע מסכסוכים בין שני הצדדים, המשפיעים עליהם ישירות – ואף משפיעים על ילדיהם. כל זאת, עוד לפני שדנו בהיבטים הכספיים המהותיים ובזבוז הזמן הרב הנלווה לניהול הליך גירושין ארוך ומייגע.
גירושין באמצעות גישור גירושין
ככלל, ההסכמה הינה חשובה מאוד בהליך הגירושין, שכן אם בין בני זוג קיימת הסכמה, הרי שאז אפשר לגשת לבית הדין בבקשה לגירושין מוסכמים (נרחיב על כך בהמשך). כדי להגיע להסכמה, ניתן להיעזר במגשר גירושין, אשר יכול לתרום רבות לבני הזוג. גישור מקצועי, הכולל אנשי מקצוע מומחים, עשוי לסייע לבני הזוג ליצור אפיק משותף לשיח וייתכן שגם להסכמה כוללת, בסוף ההליך. חשוב להעיר כי באפשרות זו, ניתן להגיע לפשרה ולהסכמה, על ידי מציאת פתרונות אשר מתקבלים על ידי שני הצדדים וזהו היתרון הגדול במסגרת גישור, להבדיל מהליך משפטי פורמאלי, אשר במסגרתו נדרשת הכרעה של צד אחד, על חשבון האחר.
יחידת סיוע בבית המשפט
כיום, בהתאם לחקיקה חדשה, לצד כל בית משפט לענייני משפחה, נמצאות יחידות סיוע, הכוללות עובדים סוציאליים אשר מאבחנים את המחלוקת בין בני הזוג ומעניקים לבני הזוג טיפול וייעוץ, לפני הליך משפטי. למעשה, כיום ישנה חובה, עוד בטרם פתיחת הליך משפטי, להגיש קודם כל בקשה לסיוע בסכסוך. רק לאחר 45 ימים, יכולים בני הזוג לגשת לבית המשפט, לשם מימוש סעד משפטי.
איך עושים הסכם גירושין ומה זה כולל?
הסכם גירושין, הוא הסכם אשר נחתם בין בני הזוג המעוניינים להתגרש – בהסכמה. כפועל יוצא, הסכם זה לרוב כולל את כל הנושאים העלולים לגרום למחלוקת בין הצדדים בהליך הגירושין, נסביר:
הגירושין עצמם – בני זוג המבקשים להתגרש בהסכמה, יוכלו לעשות כן ביתר קלות, באמצעות הגשת תביעה לגירושין לבית הדין הרבני. בניגוד לסיטואציות שבהן בין בני הזוג אין הסכמה על הגירושין, כאשר ישנה הסכמה, כל מה שיש לעשות הוא להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין ולהתייצב בפני בית הדין הרבני, אשר לרוב יערוך בירור קצר עם בני הזוג. בהיעדר נסיבות מיוחדות וקיצוניות, יאושרו הגירושין.
ענייני רכוש – ההסכם מסדיר את חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג וכן את הזכויות שהם צברו במהלך חייהם המשותפים, כמו פנסיה וקרנות השתלמות. יש לשים לב, שכאשר עורכים את ההסכם, כל הרכוש מדווח ואין העלמת פרטים.
מזונות ילדים – בהסכם הגירושין, בני הזוג יכולים להסדיר את סוגיית המזונות, שישולמו בכל חודש לילדיהם, על ידי ההורה הלא משמורן.
משמורת והסדרי ראייה – בדרך כלל, הסכם הגירושין גם יכלול את הסדרי השהות והמשמורת על ילדיהם המשותפים. כלומר, מי יהיה ההורה האחראי על הילדים לאחר הגירושין ומתי ההורה השני יוכל לבלות עם הילדים, היכן ייערכו חגים וחופשים ועוד.
חינוך הילדים – אחד מההורים עשוי לשנות את אמונתו הדתית (כלומר, לחזור בשאלה או בתשובה). כדי לא לפגוע בשגרת חייהם של הילדים בשלב התפתחותם, מומלץ להורים הנמצאים בהליך גירושין, לסכם מראש מה יהיה חינוך הילדים. האם ילמדו בבתי ספר ממלכתיים או בתי ספר ממלכתיים–דתיים ועוד. נבהיר כי בהסכם הגירושין מומלץ לכלול סנקציה, במידה ואחד מהצדדים יפר סעיף או סעיפים בהסכם.
האם מומלץ לבצע הסכם גירושין ללא עורך דין?
הסכם הגירושין ניתן לעריכה בכל עת בהתאם לנסיבות וזאת במידה ושני הצדדים מסכימים לכך. כמו כן, מדובר בהסכם שיישומו יימשך על פני שנים רבות ומכאן גם חשיבותו המהותית. לכן, חשוב לשים לב לכל פרטיו בעת העריכה. בני הזוג יכולים לערוך הסכם גירושין באופן עצמאי או בעזרת עורכי דין או מגשרים. הדרך הראשונה היא פחות מומלצת, מכיוון שלהסכם יש השלכות משמעותיות. יתכן שההבנה של בני הזוג או אחד מהם, לא תהיה מלאה, מה שעשוי לפגוע בו/ בהם בעתיד. אופציה נוספת להסכם גירושין היא הסתייעות בעורך דין דיני משפחה בעל ניסיון.
יתרונות וחסרונות של הסכם הגירושין
נתחיל ביתרונות: היתרון המשמעותי של הסכם גירושין, הוא בחיסכון הכספי הנלווה לו. כלומר – הסכם הגירושין מאפשר לבני הזוג לעבור את הליך הגירושין באופן "חלק" ויעיל, מבלי לבזבז את זמנם וכספם במלחמות בלתי פוסקות בין כותלי בית המשפט. יתרון נוסף הוא היעילות והמהירות באופן ביצוע הליך בגירושין. יתרון אחרון הוא גם שקט נפשי לצדדים ומניעת כעס ועצבים, אשר לרוב נלווים להליך זה.
נעבור לחסרונות: אחד החסרונות המשמעותיים, נוצר כאשר אחד הצדדים נמצא בנקודה חלשה יותר מבחינה אישית ו/או כספית, לעומת הצד השני. בן הזוג "החזק", יכול לנסח הסכם גירושין לטובתו ובדרך זו – לגרום לצד השני לוותר בנושאים רבים יותר, בין אם בשל חשש או בשל חוסר יכולת אישית להתמודד עם הדרישות העולות.
הסכם גירושין – סיכום
תכליתו של הסכם הגירושין – היא לסייע לבני הזוג להתגרש ללא מלחמות קשות, הן בפן הרגשי והן בפן הכספי, בין כותלי בית המשפט. בשל חשיבותו הרבה ומורכבותו של הסכם גירושין, חשוב להיעזר בגורמים מקצועיים ומוסמכים, לשם עריכתו באופן השוויוני והצודק ביותר שניתן. נעיר כי ככלל, מומלץ לערוך הסכם גירושין וזאת בשל יתרונותיו הרבים, אך יש לזכור כי הסכם גירושין הוא בעל תוקף משפטי ולכן כל מילה שמופיעה בהסכם הגירושין, היא משמעותית. לכן, סיוע משפטי של עורך דין גירושין – מתחייב במסגרת עריכת הסכם גירושין נכון ומדויק.
עו"ד גירושין – אלעד זמיר עו"ד וטוען רבני
משרדנו עוסק בין היתר גם בתיקי גירושין ואנו מתמחים בכל הקשור להסכם גירושין. עובדת היותנו משרד עו"ד וטוענים רבניים הופכת את הייצוג דרכנו ליתרון ברור בבית הדין הרבני, בשל הידע הרב והבקיאות שלנו בהלכה ובדין האישי.
