מה כולל הליך גירושין
ענייני רכוש וחלוקתו בין בני זוג, הם חלק אחד מהליך אחד כולל, הנקרא "הליך הגירושין". במסגרת הליך הגירושין, על בני הזוג להסדיר מספר נושאים ולא רק את סוגיית חלוקת הרכוש. הנושאים שאותם על בני הזוג להסדיר הם סוגיית הגירושין עצמם, הנדונה בבית הדין הרבני (כפי שנסביר בהרחבה להלן), סוגיית משמורת הילדים והסדרי השהות וסוגיית גובה ותשלום דמי המזונות. נסביר:
תביעת גירושין: בישראל, ענייני גירושין ונישואין מוסדרים בהתאם לדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג וזאת בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"ג-1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"). חוק זה קובע, כי נישואין וגירושין בין יהודים בישראל ייערכו לפי דין תורה. כלומר, בניגוד לרוב מדינות העולם שבהן הנישואין והגירושין מוסדרים על פי חוקי המדינה (חוקים אזרחיים), בישראל הדין החל בנושא הוא דין דתי-אישי. כלומר: על כל בני הדתות השונות בישראל, חל הדין הדתי-הרלוונטי לבני אותן דתות. לדוגמא: מוסלמים נישאים ומתגרשים בהתאם לדין השריעה (ההלכה המוסלמית). כך גם לגבי נוצרים ודרוזים. לכל אחת מהדתות בישראל יש בית דין ייחודי משלה, האמון על ענייני נישואין וגירושין.
המשמעות היא, שבישראל אין אפשרות לערוך נישואים בין בני דתות אחרות. לדוגמא: יהודי ונוצרייה אינם יכולים להינשא בארץ, אלא רק במדינה זרה המכירה בתוקף הנישואין. מעתה נתמקד בדין החל על יהודים בכל הנוגע לגירושין ונישואין. כאשר יהודים מבקשים להתגרש, עליהם לעשות זאת באמצעות הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני. ישנם בתי דין רבניים אזוריים, המהווים ערכאה שיפוטית ראשונה ומעל בתי הדין האזוריים ישנו בית הדין הרבני הגדול. תביעת גירושין מוגשת לבית הדין הרבני האזורי ודנים בה שלושה דיינים (המוסמכים לרבנות).
תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. הצד המבקש את הגירושין צריך להגיש כתב תביעה, לשאת בתשלום אגרה ואף לכלול בכתב התביעה את העובדות הרלוונטיות בעניינו. במסגרת כתב התביעה והתביעה עצמה, עליו גם להוכיח כי קיימת עילת גירושין מבין העילות המוכרות בדין הדתי (לדוגמא: בגידה, מעשה כיעור, מום גופני, "עוברת על דת יהודית" וכו'). הליך גירושין המתנהל בבית הדין הרבני הוא הליך משפטי: הצדדים מעידים, מזמנים עדים ומגישים ראיות לצורך הוכחת טענותיהם. במידה והוכחה עילת גירושין, אזי בית הדין יורה על פסק דין גירושין וחיוב בגט. לכן כאשר אתם פונים בנושא גירושין לבית הדין הרבה, מומלץ שעורך הדין שלכם יהיה גם טוען רבני מוסמך.
גירושין יכולים להיעשות גם בהסכמה, מבלי לנהל הליך גירושין. אך אפשרות זאת קיימת רק כאשר בני הזוג אכן מגיעים להסכמות ומגישים לבית הדין הרבני הסכם גירושין. במקרה כזה, תביעת הגירושין תהיה קצרה, מהירה ואף זולה בהרבה. נציין כי לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית וייחודית לעסוק בתביעות גירושין בלבד וכן סמכות לעסוק בתביעות מזונות, כתובה, שלום בית ומדור.
תביעת מזונות: הליך גירושין כולל גם את סוגיית המזונות. במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, אזי על האב מוטלת החובה לשאת במזונות ילדיו. חובה זו מוטלת על פי הדין הדתי-אישי שחל על האב. גובה המזונות נגזר בין היתר מגובה משכורת האב, מרמת החיים של הילדים וגם מגובה ההכנסה של האישה – אך האב חב באופן מוחלט בתשלום מזונות. את סוגיית תשלומי המזונות אפשר להסדיר באמצעות הסכם. במידה ובין בני הזוג אין הסכמה לגבי סוגיית המזונות, אזי אפשר לנהל הליך משפטי בנידון. תביעת מזונות יכולה להתנהל בבית הדין הרבני, אך גם בפני בית המשפט לענייני משפחה (אשר על סמכויותיו נרחיב בהמשך).
תביעת משמורת והסדר שהות: במידה ולהורים יש ילדים משותפים, אזי עליהם להסדיר סוגיה נוספת והיא סוגיית משמורת הילדים והסדרי השהות. במילים אחרות: מי מההורים ישמש בתור הורה משמורן (כלומר, ההורה אשר זוכה בזכות לשמש בתור האחראי על הגידול השוטף של הילדים), מי יהיה ההורה שייהנה מהסדרי שהות ומה יהיה שיעורם של הסדרים אלו. את סוגיית הסדרי השהות, יכולים ההורים להסדיר בהסכמה. במידה ולא קיימת הסכמה, ניתן להגיש תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה.
מהן סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה?
בכל הנוגע לדיני משפחה, בישראל ישנן שתי ערכאות שיפוט. הערכאה האחת היא בית הדין הרבני (או כל סוגי בתי הדין הדתיים). לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית לעסוק בענייני גירושין ונישואין. הערכאה השנייה היא בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לעסוק בכל תחום דיני המשפחה, למעט ענייני נישואין וגירושין.
בתי המשפט לענייני משפחה הוקמו עפ"י המלצותיה של וועדת שיינבויים. המלצות הוועדה נועדו לקדם ולייעל את השיפוט בתחום דיני המשפחה בישראל. בין ההמלצות היו להקים ערכאה שיפוטית ייחודית ומוסמכת לעסוק בענייני משפחה. כמו כן, הוועדה המליצה כי דיונים בתחום דיני המשפחה ייערכו בדלתיים סגורות וכן כי סדרי הדין ודיני הראיות בתחום המשפחה יהיו גמישים יותר ומותאמים לסכסוכים משפחתיים (שהם אינטימיים ואישיים). כל ההמלצות יושמו ובשנת 1995 נחקק חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.
בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט שלום ושופטיו הם שופטים של בית משפט השלום, בעלי התמחות ייחודית בתחום דיני המשפחה. ערעורים על החלטות בית המשפט לענייני משפחה מוגשים לבית המשפט המחוזי. נעיר כי שופטי בית המשפט לענייני משפחה מתמנים כמו כל שופטי ישראל, באמצעות הוועדה לבחירת שופטים, אשר בראשותה עומדת שרת המשפטים.
לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בשפיטה בתחום דיני המשפחה. בין היתר, בית משפט זה מוסמך לעסוק בסכסוכים בין בני משפחה. ההגדרה למונח "בני משפחה" בחוק בתי המשפט לענייני משפחה היא: הורים וילדים, הורים מאמצים וילדים מאומצים, אחים ואחיות, סבים וסבתות, בני זוג, נשואים וידועים בציבור. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל התחומים הנוגעים לדיני המשפחה בארץ, כאשר ביניהם: ירושות וצוואות, ממון ורכוש של בני זוג, מזונות ומשמורת ילדים (לרבות הסדרי שהות ומשמורת משותפת), עניינים עסקיים וסכסוכים בין בני משפחה, אימוץ ילדים ופונדקאות ועוד מגוון רב של נושאים. לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בענייני נישואין וגירושין, אך הוא מוסמך לעסוק בענייני מזונות, כסמכות מקבילה לבית הדין הרבני (או כל בית דין דתי).
דיני ממון וחלוקת רכוש בין בני זוג
נושא נוסף אשר בני זוג צריכים להסדיר במסגרת תביעת גירושין, הוא נושא הרכוש המשותף. בדרך כלל, בני זוג הנישאים ומקימים משפחה, צוברים במהלך חיי הנישואין רכוש רב אשר הופך לרכוש משותף של שני בני הזוג. כל עוד בני זוג חיים יחדיו, הרי ששאלת הרכוש המשותף וחלוקתו אינה רלוונטית. עם זאת, כאשר בני זוג פותחים בהליך גירושין, אזי אחת השאלות הראשוניות היא, כיצד תיערך חלוקת הרכוש המשותף. האם תיערך חלוקת רכוש שווה, מהן זכויותיהם של בני הזוג ברכוש שהובא לנישואין ע"י אחד מהם ושאלות נוספות רבות. לכן, הדין בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג, מוגדר בחוק הנקרא חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973. חוק יחסי ממון משיב על רוב השאלות הנוגעות להסדר חלוקת הרכוש בעת גירושין.
הכלל בהתאם לחוק יחסי ממון הוא, כי תיערך בין בני זוג חלוקת רכוש שווה. בחוק יחסי ממון, הכלל נקרא: "הסדר איזון המשאבים". כלומר, בהתאם להסדר איזון המשאבים, לצורך חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג לוקחים את "כלל הרכוש המשותף". ההגדרה למונח "כלל הרכוש" בחוק יחסי ממון, כוללת גם כספי פנסיה וזכויות עתידיות לפנסיה, כספים שעתידים להיות משולמים בעת פרישה, חסכונות, קופות גמל, תגמולי מוניטין, קניין רוחני, רכוש מקובע לקרקע וסוגי רכוש נוספים. את כלל הרכוש המשותף מחלקים בין בני הזוג, או פיזית, או על פי השווי. לדוגמא, אם לבני הזוג יש דירת מגורים משותפת, הרי שחלוקתה יכולה להיעשות או באמצעות מכירתה לצד שלישי (ואז תגמולי המכירה יחולקו באופן שווה בין בני הזוג). לחלופין, אחד מבני הזוג רשאי לרכוש את חלקו של בן הזוג השני בדירת המגורים וגם במקרה זה, שני בני הזוג נהנים מחלוקה שווה.
הכלל בהתאם לחוק יחסי ממון – הוא חלוקה שווה בכל הנוגע לרכוש המשותף. עם זאת, גם לברירת המחדל המוגדרת בחוק יחסי ממון יש מספר חריגים. נסביר: החריג הראשון מתייחס לסוג הרכוש שמראש לא נלקח בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים. חוק יחסי ממון קובע את סוגי הרכוש שלא יילקחו בחשבון במסגרת ההסדר: קצבת זקנה, תגמולים המשולמים עקב תאונה לרבות קצבת נכות, גמלת אלמנות, רכוש שניתן לאחד מבני הזוג בירושה ורכוש שנרכש ע"י אחד מבני הזוג לפני הנישואין. החריג השני קבוע בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, אשר מסמיך את בית המשפט לסטות מהסדר איזון המשאבים ולהורות על חלוקת רכוש שונה וזאת רק בנסיבות מיוחדות ובהתאם לבקשת אחד מבני הזוג. חריג נוסף הוא קיומו של הסכם ממון ועל כך נסביר כדלקמן:
מהו הסכם ממון?
בני זוג רשאים לקבוע בעצמם חלוקת רכוש שונה מהסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון וזאת באמצעות חתימה על הסכם ממון. כלומר: הסכם ממון הוא הסכם הנחתם בין בני זוג, שתכליתו לערוך הפרדת רכוש שונה, אשר תחייב את שני בני הזוג בעת פרידה. מדובר בהסכם בעל תוקף משפטי לכל דבר ועניין. בנוסף, בניגוד להסכמים אחרים, הסכם ממון צריך להיות מאושר על ידי ערכאה משפטית. כלומר: כאשר הסכם ממון נחתם בין בני זוג נשואים, עליו להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה (או בית דין דתי, במידה ובני הזוג מסכימים על כך). במידה ומדובר בבני זוג שטרם נישאו, אזי את הסכם הממון יש לאשר על ידי נוטריון. בית המשפט ונוטריון לא יאשרו הסכם ממון, אם התרשמו שבני הזוג או אחד מהם לא מבינים את משמעותו ואת השלכותיו.
סעיף 1 לחוק יחסי ממון מגדיר "הסכם ממון" בתור: "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון) ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב". מדובר בהסכם שנועד להסדיר חלוקת רכוש שונה בין בני הזוג והוא מהווה חריג נוסף להסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון. במסגרת הסכם ממון, בני הזוג יכולים לקבוע כל חלוקה שנראית להם לנכון והם יכולים לקבוע מספר סוגי רכוש שלא יילקחו בחשבון במסגרת חלוקת הרכוש המשותף בעת גירושין, כאשר אותם סוגי רכוש היו נלקחים בחשבון בהתאם לחוק יחסי ממון, אילו לא היה נחתם הסכם ממון. אך נציין שוב, הסכם ממון בר תוקף, הוא הסכם אשר קיבל תוקף משפטי.
מהם היתרונות בהסכם ממון?
אחת השאלות הנפוצות אשר אנו נשאלים בתור עו"ד גירושין ע"י לקוחות הפונים אלינו לגבי הסכמי ממון, היא: האם כדאי לחתום על הסכם ממון ומהם היתרונות והחסרונות בהסכם ממון? נעיר כי ישנם יתרונות רבים לחתימה על הסכמי ממון, אך גם מספר חסרונות. אנו סבורים כי בדרך כלל רצוי לחתום על הסכם ממון, הן משום שהוא עתיד לחסוך ויכוחים עתידיים והן משום שהוא בדרך כלל שומר על זכויות שני בני הזוג. אך למען הסדר הטוב, נסקור את היתרונות ולאחר מכן את החסרונות בחתימה על הסכם ממון:
יצירת וודאות: אין דבר שחשוב יותר לאנשים מאשר וודאות. אם נתבונן בהסכם ממון בתור "מוצר", נראה שזהו מוצר שנותן לכולם בדיוק את מה שהם רוצים- "וודאות" ובפרט "וודאות כלכלית". הסכם ממון קובע מראש מה תהיינה הזכויות ברכוש של שני בני הזוג בעת גירושין. הסכם ממון גם מסייע לקבוע אילו סוגי רכוש ייכללו במסגרת חלוקת הרכוש ואיזה רכוש יישאר באופן בלעדי בבעלות אחד מבני הזוג. כך שהסכם ממון יוצר וודאות, אך גם מונע מחלוקות עתידיות.
מניעת מחלוקת: בתור עורכי דין משפחה, אנו יכולים לומר, כי ניהול הליכי גירושין וניהול תביעות לחלוקת רכוש הם יקרים וקשים, רגשית. הסכם ממון עשוי לחסוך לכם עוגמת נפש רבה שנלווית לניהול הליכים משפטיים. הוא עשוי לחסוך לכם ממון רב בניהול הליך משפטי בכל הנוגע לחלוקת הרכוש.
תיאום ציפיות: הסכם ממון הוא מסמך לתיאום ציפיות בין בני הזוג. במידה ומדובר בבני זוג שטרם נישאו או בבני זוג שזו הזוגיות השנייה שלהם (לאחר נישואין קודמים), אזי הסכם ממון הוא מסמך שגם תורם לאמון בין בני הזוג, משום ששניהם יודעים בדיוק מהן זכויותיהם ומהן הציפיות של כל אחד מהם. בנוסף, מדובר במסמך שמסייע לבני הזוג לתאם ציפיות וזהו דבר חשוב למערכת יחסים זוגית.
מהם החסרונות בחתימה על הסכם ממון
פגיעה באמון: יש בני זוג שמדווחים, כי הסכם ממון או דרישה לערוך הסכם ממון, גורמים לפגיעה באמון. לא ניתן לדחות על הסף את הטענה הזאת, שכן לעיתים דרישה לעריכת הסכם ממון עשויה להביע חוסר אמון בסיסי במערכת היחסים. עם זאת אנו סבורים כי למרות הקושי, הסכם ממון נועד לשמש בתור "הסכם מגירה", במיוחד כאשר הוא משקף איזון והערכה הדדית בין בני הזוג. לכן, למרות החשש מחוסר אמון, עדיין הסכם ממון הוא דבר מומלץ.
הסכם ממון לא תמיד משקף שוויון בין בני זוג: לצערנו, ישנם מקרים שבהם הסכמי ממון לא באמת משקפים את הסיכויים, הסיכונים והפערים בין בני זוג. לא פעם נתקלנו בנסיבות שבהן צד אחד בזוגיות חתם על הסכם ממון משום ש"האמין באהבה" וביום הפרידה נותר חסר כל. לעיתים הסכם ממון מסייע בשמירה על פער כלכלי בין בני הזוג. כך למשל, כאשר אחד מבני הזוג היה אדם אמיד עוד לפני הנישואין ובן הזוג השני היה אדם עני. לכן, אחד החסרונות המהותיים בהסכמי ממון, הוא: שהם לא תמיד משקפים שוויון ואיזון אמתי בין בני זוג, לעומת חוק יחסי ממון.
מה כדאי לכלול במסגרת הסכם ממון
תוכנו של הסכם ממון משתנה בהתאם לנסיבות ובני הזוג וכן בהתאם לדרישות בני הזוג, הציפיות שלהם והאינטרסים שלהם. עם זאת, מניסיוננו כעורכי דין משפחה, נוכל לציין כי ישנם מספר תנאים חשובים שכדאי לכלול כמעט בכל הסכם ממון:
הטלת סנקציה: מה קורה במידה ואחד מבני הזוג לא מקיים את הסכם הממון, או לחלופין מטעה את בן או בת הזוג במהלך עריכת הסכם הממון. כדי למנוע מראש סיטואציות כאלו, רצוי לכלול בהסכם הממון סנקציה בצורת פיצוי כספי, במידה ומתגלה בדיעבד שאחד מבני הזוג העלים למשל רכוש או הטעה את בן או בת הזוג בעת עריכת ההסכם, או לחלופין כאשר אחד מבני הזוג מסרב למלא אחר ההסכם.
תנאי המתייחס לחלוקת דירת המגורים: דירת המגורים היא בדרך כלל הנכס בעל השווי הכספי הגבוה ביותר שיש לבני הזוג. לכן היא גם הנכס אשר יוצר את עיקר המחלוקות בין בני זוג בעת גירושין. לכן אנו סבורים, כי כמעט בכל הסכם ממון כדאי לכלול הוראה המתייחסת לאופן חלוקת דירת המגורים המשותפת בעת גירושין. ניתן לקבוע כי הדירה תימכר וכספי הקנייה יחולקו, או לחלופין לקבוע, כי לבני הזוג תהיה זכות לרכוש את חלקו של בן הזוג האחר ועוד.
הסדרת המוניטין העסקי: לא פעם, עסק אשר שייך לאחד מבני הזוג עוד לפני הנישואין, מהווה סלע מחלוקת בעת גירושין. לכן כדאי מאוד לקבוע בהסכם ממון, מהן זכויותיו של בן הזוג השני בעת גירושין, בכל הנוגע לעסק אשר שייך לבן או בת הזוג.
סיכום
הסכם ממון הוא הסכם אשר נערך בין בני זוג, שתכליתו להסדיר את אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג בעת גירושין. מדובר בהסכם משפטי ומשמעותי מאוד ולכן לא כדאי לערוך אותו לבד וחיוני לקבל ייעוץ משפטי הולם מעורך דין משפחה.
