חלוקת רכוש בין בני זוג – אלעד זמיר עו"ד וטוען רבני

חלוקת רכוש בין בני זוג הינה סוגיה מיני רבות, אשר על בני זוג להסדיר במסגרת הליך גירושין .

בני זוג המבקשים להתגרש צריכים להסדיר ביניהם מספר סוגיות, החל מהגירושין לגופם ועד להגעה להסדר על משמורת הילדים ועוד. אחד הסוגיות המהותיות אשר על בני זוג להסדיר במסגרת הליך גירושין, היא סוגיית הרכוש המשותף.

לא אחת, ענייני חלוקת הרכוש המשותף בין בני זוג מהווים סלע מחלוקת משמעותי, שכן הרכוש והזכויות של בני הזוג ברכוש המשותף, עתידים להקנות להם גם ביטחון כלכלי. רכוש שבני הזוג הביאו לזוגיות, הוא תוצר של עמל ידיהם, כגון: עסקים שהקימו, קניין רוחני שהוא תוצר של יצירה של אחד מהם ועוד. לכן, ענייני הרכוש המשותף לא פעם יוצרים מחלוקות משפטיות קשות. ללמדנו, שענייני חלוקת רכוש בין בני זוג הם עניינים מורכבים, הן רגשית ואישית והן משפטית.

לכן חיברנו את המאמר שלהלן, כדי להבהיר מעט את הסוגיה המורכבת של חלוקת רכוש בין בני זוג. במאמר שלהלן נסקור מה הדין החל על בני הזוג בכל הנוגע לחלוקת הרכוש המשותף, כדלקמן:

תוכן עניינים

בואו נבין אילו הליכים מרכיבים את הליך הגירושין לפני שנתחיל לדון בחלוקת רכוש בין בני זוג

כדי שנוכל ללבן את הסוגיות הנוגעות לדיני חלוקת רכוש בין בני זוג, יש להבין תחילה מהו הליך גירושין, מהם ההליכים הכלולים במסגרת הליך גירושין ומהי הפרוצדורה בכל הליך והליך. על כל אלו, נסביר להלן:

תביעת הגירושין: בישראל, תביעות גירושין נידונות בהתאם לדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע, כי נישואין וגירושין בישראל, ייערכו על פי הדין הדתי. כלומר, בני זוג יהודים רשאים להינשא בישראל בהתאם לדין ההלכתי-עברי. כאשר הם מבקשים להתגרש, יהיה עליהם לעשות כן באמצעות בקשה מוסכמת או הגשת תביעה לבית הדין הרבני.

לבית הדין הרבני יש סמכות לשפוט בענייני גירושין ונישואין וכן בתביעות למזונות, מזונות אישה, כתובה ואף שלום בית. יש להדגיש, כי תביעת גירושין לבית הדין הרבני היא תביעה משפטית ככל דבר. על מבקש הגירושין להגיש כתב תביעה ולשאת בתשלום אגרת פתיחת תיק. לאחר מכן הליך הגירושין יתנהל בצורה שבה מתנהל הליך משפטי, כלומר: הצדדים יעידו ואף יציגו ראיות לקיומה של עילת גירושין (מבין העילות המוכרות בדין הדתי- עברי, כגון: בגידה, מעשה כיעור, מום פיזי ועוד). במידה והוכחה עילת הגירושין, אזי יורה בית הדין הרבני על מתן גט. את הליך הגירושין (הגט) אפשר גם לנהל בהסכמה, כלומר: לחתום על הסכם גירושין ולהגישו לבית הדין לאישור. לאפשרות זו קוראים "בקשה לאישור הסכם גירושין".

תביעת מזונות: נושא נוסף שבני זוג שמבקשים להתגרש צריכים להסדיר, הוא סוגיית המזונות. אב חב במזונות ילדיו באופן מוחלט עד גיל 6 (ולפי גישת בית הדין הרבני עד גיל 18), בהתאם לדין הדתי-אישי שחל עליו. תכליתם של דמי המזונות היא לאפשר לילדיו של האב קיום כלכלי הולם. יש לציין כי בשאלה זו יש הבדל משמעותי בין בית המשפט לבית הדין הרבני. לכן, במסגרת קביעת גובה דמי המזונות, לוקחים בחשבון את הכנסת האב, הכנסת האם, רמת החיים של הילדים וכמובן את צרכיהם. עם זאת, החובה של האב לשאת במזונות עד גיל 6 היא מוחלטת, ללא קשר לשאלה האם הוא עובד ומתפרנס. בדרך כלל, תשלום המזונות נמשך עד לגיל 18, אך לרוב מוטלים מזונות גם בעת השירות הצבאי (בשיעור 1/3 מדמי המזונות). תביעת מזונות יכולה להתברר בבית הדין הרבני, אך גם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לעסוק בענייני מזונות. יש לציין כי בשאלת סמכותו של בית הדין הרבני התקיים דיון בבג״ץ בחודש האחרון וטרם ניתנה הכרעה חד משמעית וברורה.

תביעת אחריות הורית (משמורת) וזמני שהות: נושא נוסף ומהותי ביותר אשר בני זוג צריכים להסדיר ביניהם במסגרת תביעת גירושין, הוא סוגיית משמורת הילדים וזמני השהות. במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, בעת גירושין על ההורים להסדיר, מה יהיו זמני השהות של הילד עם כל הורה. נסביר: משמורת היא כינוי משפטי לזכות המוענקת להורה להיות אחראי באופן שוטף על גידול ילדיו. בדרך כלל, ההורה השני, שלא זוכה לקבל את המשמורת הבלעדית על ילדיו, נהנה מהסדרי שהות. דהיינו: ימים קבועים במהלך השבוע (ובדרך כלל בכל סוף שבוע שני), אשר בהם האחריות על גידול ילדיו מוטלת עליו. עוד אפשרות להסדרת סוגיית המשמורת היא באמצעות משמורת משותפת. כלומר, משמורת שווה של שני בני הזוג: לא משמורת בלעדית לאחד מהם, אלא "ביחד". את ענייני משמורת הילדים יכולים ההורים להסדיר בהסכם, או לחלופין, במצב בו אין הסכמה על ההורים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני להכריע בסוגיות אלו. ניתן לומר כי ברוב המקרים בסוגיות אלו הגישה של בית הדין הרבני וכן של בית המשפט שווה – אם כי לבית הדין הרבני לעיתים יש נטייה לטובת האמהות כגון לאשר מעבר מגורים למרחק מהאב וכדומה.

 חלוקת רכוש בין בני זוג - כיצד נפתור את הסוגיה?
חלוקת רכוש בין בני זוג הינה הסוגיה המהותית ביותר בהליך גירושין, לאחר סוגיית משמורת על הילדים

כיצד נסדיר חלוקת רכוש בין בני זוג במסגרת הליך גירושין

נושא חשוב נוסף שבני הזוג צריכים להסדיר במסגרת הליך הגירושין, הוא נושא חלוקת הרכוש בין בני הזוג. בדרך כלל, בני זוג צוברים במהלך חיי הנישואין רכוש רב שמהווה חלק מכל הרכוש המשפחתי. רכוש כגון זה עשוי להיות: דירת מגורים, דירות להשקעה שנרכשו ע"י בני הזוג, רכבים, חסכונות, קרנות השתלמות, מניות, אופציות ממקום העבודה, חברה ועוד. בנוסף, ישנם מקרים רבים של בני הזוג אשר מחזיקים ברשותם רכוש שהיה שייך להם עוד לפני חיי הנישואין. לעיתים, אחד מבני הזוג עשוי להיות זכאי לרכוש מכוח ירושה או מתנה שקיבל מצד שלישי במהלך חיי הנישואין. לכן בעת גירושין, עולה השאלה, כיצד יחולק כל הרכוש המשותף? לשם כך נסביר תחילה מה הדין בנוגע לרכוש המשותף בהתאם לחוק הרלוונטי במדינת ישראל. לאחר מכן נסביר, אילו סוגי רכוש נכללים במסגרת חלוקת הרכוש בין בני הזוג על פי חוק. לאחר כל אלו, נסביר מהם החריגים לכלל חלוקת הרכוש.

החוק בישראל המסדיר את דיני חלוקת רכוש בין בני זוג, נקרא חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973. חוק יחסי ממון קובע, כי בעת גירושין תיערך בין בני הזוג חלוקת רכוש שווה של כל נכסיהם המשותפים. במילים אחרות: חוק יחסי ממון קובע הסדר הנקרא "הסדר איזון משאבים". כלומר: לוקחים את כל הרכוש המשותף של בני הזוג במועד הקרע (על פי רוב נקבע ליום הגשת התביעה) ומחלקים אותו פיזית, או לחלופין מחלקים את שוויו (לדוגמא: אם לבני הזוג יש דירת מגורים משותפת, הרי שניתן למכור אותה ואת תמורת המכירה לחלק לשני בני הזוג באופן שווה). זו בעצם ברירת המחדל בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג, במסגרת הליך גירושין, כלומר: חלוקת רכוש שווה לכל הרכוש שנצבר בחיי הנישואין.

אילו סוגי רכוש לוקחים בחשבון במסגרת "איזון משאבים"?

ברירת המחדל החוקית בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג, היא חלוקת רכוש שווה. במסגרת חלוקת הרכוש (או במילים אחרות: במסגרת "איזון המשאבים") לוקחים בחשבון את "כלל הרכוש המשותף" של בני הזוג. אך מהו "כלל הרכוש המשותף" בהתאם לחוק יחסי ממון?. ההגדרה למונח זה, היא כדלקמן: "…לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות". כלומר, כאשר אנו מתייחסים לכלל הרכוש המשותף, אנו לוקחים את כל הרכוש האפשרי, שנצבר בתקופת הנישואין.

עם זאת, חוק יחסי ממון קובע גם כמה סוגי רכוש אשר לא נלקחים בחשבון במסגרת עריכתו של הסדר איזון המשאבים. אלו סוגי הרכוש: קצבת זקנה, קצבת אלמנות, רכוש שאחד מבני הזוג קיבל בירושה במהלך חיי הנישואין, רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין וקצבת נכות שמשולמת לאחד מבני הזוג. כלומר, במסגרת הסדר איזון המשאבים, לוקחים בחשבון את כל נכסי בני הזוג, למעט סוגי הרכוש שאותם פירטנו.

מהם החריגים להסדר איזון המשאבים?

עד כה הסברנו מה הכלל בהתאם לחוק יחסי ממון. הכלל הוא חלוקת רכוש שווה (הסדר איזון משאבים). לאחר מכן הסברנו מה הדין הנוגע לסוג הרכוש המחולק בעת גירושין. עתה יש להזכיר את החריגים לכלל הבסיסי בחוק יחסי ממון, להלן:

החריג הראשון קבוע בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג. סעיף זה מעניק לבית המשפט את הסמכות לחרוג מהסדר איזון המשאבים, אם הוגשה בקשה מיוחדת לכך. במידה ובית המשפט מוצא כי אכן יש לחרוג מהסדר איזון המשאבים, אזי עליו לקחת בחשבון את ההכנסות העתידיות של בני הזוג וכן את יכולת ההשתכרות של כל אחד מהם.

החריג השני להסדר איזון המשאבים, מתייחס לנסיבות שבהן נחתם בין בני הזוג הסכם ממון. חוק יחסי ממון קובע, כי רכוש שהוסכם עליו בין בני הזוג בכתב, שלא יאוזן ביניהם בעת גירושין, לא יילקח גם הוא במסגרת הסדר איזון המשאבים. כלומר, בני זוג יכולים לחתום הסכם ממון בכתב, לאשר אותו בפני בית המשפט לענייני משפחה (או נוטריון במידה ומדובר בהסכם בין בני זוג שטרם נישאו) ואז לקבוע ביניהם במסגרת ההסכם, חלוקת רכוש שונה מהקבוע בחוק יחסי ממון. נעיר כי הסכם ממון הוא הסכם שעליו לקבל תוקף משפטי, אך שופט או נוטריון או דיין בבית דין דתי, לא יאשרו הסכם ממון אם לא התרשמו כי בני הזוג מבינים את המשמעות של ההסכם והשלכותיו.

החריג השלישי רכוש שנרכש טרם הנישואין ע״י אחד מבני הזוג או שבן הזוג קיבל את הנכס במתנה וביורשה – אבל ביצע פעולות שעולות לכדי ׳כוונת שיתוף׳ קרי אותו בן הזוג עשה פעולות המראות שהוא התכוון לשתף את בן הזוג שכנגד ברכוש זה למרות שעל פי חוק נכס זה אינו נכלל במסת איזון המשאבים.

מהי תביעה משפטית העוסקת בחלוקת רכוש בין בני זוג?

כאמור, ישנן שתי ערכאות העוסקות בתחום דיני המשפחה בישראל. האחת היא בית המשפט לענייני משפחה, השנייה היא בית הדין הרבני. לבית הדין הרבני אין סמכות לעסוק בתביעות הנוגעות לחלוקת רכוש בין בני זוג כאשר התביעה מוגשת בפני עצמה. עם זאת, במידה ומוגשת לבית הדין הרבני תביעה הכורכת את תביעת הגירושין עם סוגיית הרכוש, אזי בית הדין הרבני "רוכש" סמכות לעסוק בענייני רכוש. נעיר כי בכל מקרה חשוב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין משפחה, אשר יוכל להמליץ האם בנסיבות מסוימות עדיף להגיש תביעה כרוכה לבית הדין הדתי או עדיף לבית המשפט לענייני משפחה, כתביעה נפרדת – משום שהפערים הינם עצומים הן בגישה הן בסדרי הדין וכמובן בתוצאות.

אפשרות נוספת שעומדת לשני בני הזוג בכל הנוגע לחלוקת הרכוש המשותף שלהם, היא לגבש הסכם גירושין. הסכם גירושין יכול לכלול גם את סוגיית הרכוש המשותף ואף את כל הנושאים הנוגעים לגירושין (גירושין, משמורת ילדים, מזונות ועוד). הסכם גירושין הכולל גם את סוגיית הרכוש, עשוי לסייע רבות לבני הזוג ולמנוע מהם לנהל הליכים משפטיים ארוכים ומורכבים.

הסדרי חלוקת רכוש על ידי אלעד זמיר ושות':

ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג בעת גירושין, הם עניינים רגישים וכן מורכבים מבחינה משפטית. עם זאת, אין דבר שאינו בר פתרון. עם רצון טוב, סיוע משפטי וסיוע של מגשר גירושין, יכולים בני הזוג להסדיר בהסכמה את כל נושא הרכוש ביניהם. במידה ובני הזוג אינם מגיעים להסכמה, הרי שדלתם של בתי המשפט או בית הדין הרבני פתוחה בפניהם. אך גם אז, חשוב מאוד להיות מלווה בעו"ד משפחה שהוא גם טו״ר אשר בקיא בהליכים הן בבית המשפט והן בבית הדין הרבני.

סכסוך משפחתי על רקע רכוש?

תמיד קיים פתרון מתוחכם ויצירתי שייתן לכם יותר!

בתיקי משפחה רבים (בין אחים או בין בני זוג) הרכוש נמצא במוקד הסכסוך. אנחנו נותנים לבעיה פתרונות משפטיים יצירתיים ומתוחכמים שיתנו לכם יתרון!

ליעוץ משפטי ראשוני חינם התקשרו עכשיו!

עורך דין וטוען רבני אלעד זמיר

תפריט נגישות