צוואות וירושות | עורך דין צוואות וירושות – אלעד זמיר
צוואות וירושות – תחום מורכב
נראה כי התחום המשפטי היחידי, שיש לו נגיעה בשלב מסוים בחיים בכל אזרח ואזרחית, הוא התחום של צוואות וירושות וזאת מסיבה אחת ועצובה למדי. אין בקרבנו איש שלא נתקל בקרוב משפחה שנפטר, אשר לאחר מותו עלה הצורך לחלק את רכושו ואין מישהו שלא ערך צוואה, או נהנה מצוואה בתור יורש על פי חוק.
תוכן עניינים
דיני צוואות וירושות
מכיוון שדיני צוואות וירושות עוסקים בכולנו ובעתידנו ויש להם השפעה רבה, מצאנו לחבר את המאמר שלהלן, שבמסגרתו נסקור את תחום הירושות והצוואות. בין היתר, נסביר מהו הדין המסדיר את ענייני הצוואות והירושות, מהי צוואה וכיצד עורכים אותה, מהי ירושה על פי דין, כיצד מממשים צוואה וירושה וכיצד אפשר להתנגד לקיום צוואה או מתן צו ירושה. כל זאת – לנוחיות הגולשים והגולשות, כדלקמן:
איזה חוק מסדיר את ענייני צוואות וירושות בישראל?
בישראל יש חוק אחד ויחיד אשר מסדיר דיני צוואות וירושות. חוק זה נקרא חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"). כאשר אנו נוקטים במונח "צוואות וירושות", יש לערוך אבחנה. ירושה היא סוג אחד של הורשה, צוואה היא סוג אחר של הורשה. כלומר, בהתאם לחוק הירושה, אדם יכול להוריש את עיזבונו (כלומר: את כל הרכוש שמצוי בבעלותו), או באמצעות ירושה על פי חוק, או באמצעות צוואה ערוכה כחוק. על כל אלו נסביר בהמשך.
כאמור, חוק הירושה הוא החוק המסדיר את ענייני הירושות והצוואות. בין היתר, קובע חוק הירושה מהי צוואה, מהי ירושה וכיצד ניתן לערוך צוואה כחוק (הוא מתווה מספר אפשרויות). חוק הירושה קובע גם כיצד אפשר לממש ירושה או צוואה ומה הדין במקרה שאדם לא עורך צוואה. עוד מסדיר חוק הירושה את הסמכויות של רשם הירושה ואת הסמכויות של בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושה וצוואה. כמו כן מסדיר חוק הירושה את סמכויותיו של מנהל עיזבון בעת הצורך ועוד מגוון רחב של תחומים.
צוואות וירושות – מהי ירושה על פי דין?
אדם יכול להוריש את עזבונו או באמצעות צוואה, או, בהיעדר צוואה, כאשר יורשיו יהיו היורשים על פי דין. הכלל, בהתאם לסעיף 1 לחוק הירושה, הוא: כאשר אדם נפטר, עזבונו עובר ליורשים שלו. אם אדם לא ערך צוואה, אזי יורשיו יהיו מי שהיה או הייתה בן או בת זוגו בחייו (הוא או היא יהיו זכאים למחצית מן העיזבון) וכן ילדיו שיהיו זכאים למחצית השנייה של העיזבון. אלו מכונים בחוק הירושה "יורשים על פי דין". כך קובע סעיף 10 לחוק הירושה. אם אדם נפטר ואין לו ילדים ובן או בת זוג, אזי העיזבון שלו עובר להוריו. בהיעדר הורים בנסיבות המתוארות, עובר העיזבון לרשותה של מדינת ישראל.
עוד שאלה שנשאלת, היא: כיצד אפשר לממש ירושה. בעת מותו של אדם, עיזבונו יעבור ליורשיו על פי חוק. אך לא די בכך שאדם נפטר כדי לממש את העיזבון. לשם כך, על היורשים על פי דין לפנות לרשם הירושה ולהגיש בקשה הנקראת "בקשה למתן צו ירושה". עתה נבהיר: רשם הירושה הוא בעל תפקיד, שדרגתו היא דרגה של שופט בבית משפט השלום. הוא עובד של משרד המשפטים.
בסמכויות רשם הירושה לאשר מימוש של עיזבון, אך סמכויותיו מוגבלות. כך למשל, כאשר מוגשת בקשה למתן צו ירושה, על הרשם להורות על פרסום דבר הבקשה בעיתונות יומית, כדי ליידע את כלל הציבור לגבי העובדה שהוגשה בקשה למתן צו ירושה. מטרת הפרסום בנסיבות הללו, היא לאפשר לצדדים שלישיים להביע את התנגדותם למתן צו הירושה. כך למשל, צד שלישי יכול להביע את התנגדותו משום שהרכוש הכלול בירושה לא שייך באמת לעיזבון. כמו כן, לפתע עשוי "לצוץ" בן אובד של המנוח, שיטען גם הוא לזכויותיו בירושה.
במידה שלא הוגשה התנגדות למתן צו הירושה, אזי יורה רשם הירושה על מתן צו ירושה. ברגע שניתן צו ירושה, היורשים יכולים לממש את הירושה, כלומר: לחלק את הרכוש המצוי בעיזבון, כמו לדוגמא: למכור את דירת המגורים של המנוח. לעומת זאת, אם הוגשה התנגדות למתן צו הירושה, אזי לא רשם הירושה ידון בהתנגדות, אלא יהיה עליו להעביר את הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה. במידה וההתנגדות נדחתה, אזי יחזור העניין לרשם הירושה, אשר יורה על מתן צו. אם בית המשפט לענייני משפחה מצא לנכון לקבל את ההתנגדות או לקבלה באופן חלקי, אזי יהיה עליו לתת הוראות לגבי מימוש הירושה.
סיכום ביניים של צוואות וירושות: ירושה על פי דין מוענקת באופן שווה לילדיו ולבן או בת זוגו של מנוח. בעת מותו של אדם, על היורשים על פי דין להגיש בקשה למתן צו ירושה. במידה וניתן הצו, אפשר לממש את העיזבון. במידה והוגשה התנגדות, אזי יש לקיים דיון בבית המשפט לענייני משפחה.
מהי צוואה?
מימוש של עיזבון יכול להיעשות או בהתאם להוראות חוק הירושה, או בהתאם לצוואה. צוואה, מלשון "ציווי", היא מסמך משפטי שנערך ע"י מנוח, אשר כולל הוראות לגבי מימוש העיזבון של המנוח לאחר מותו. כלומר, זכותו של אדם חי לקבוע בעצמו מי ייהנה מרכושו לאחר מותו. במילים אחרות: צוואה היא אפשרות לחרוג מברירת המחדל המוגדרת בחוק הירושה, של "ירושה על פי דין". נעיר כי תכליתו של חוק הירושה ובפרט בכל הנוגע לעריכת צוואה, היא לממש בצורה ברורה את רצונו של אדם עוד בחייו. הצוואה היא מסמך אינטימי, שאמור להוות ראיה לרצונו האמיתי של המנוח. לכן, קיימות הוראות ברורות מאוד לגבי אופן עריכתה של צוואה ומימושה, כפי שנסביר בהמשך.
אחד הנושאים המהותיים ביותר בנושא צוואות וירושות ובנוגע לעריכה של צוואה, היא אופן כתיבתה ועריכתה. כדי שצוואה תהיה מסמך בר תוקף משפטי, אזי יש צורך לעמוד במספר תנאים קפדניים.
התנאים להענקת תוקף משפטי לצוואה
ראשית, צוואה יכולה להיערך ע"י אדם שכשיר לערוך צוואה. כלומר, צוואה שנערכת ע"י קטין או פסול דין, לא בהכרח תהיה צוואה ברת מימוש. במידה ומדובר בקטין או פסול דין שבעת עריכת הצוואה לא היו מסוגלים להבין את המשמעות של עריכתה והוראותיה, אזי הצוואה עשויה להיפסל. כך קובע סעיף 26 לחוק הירושה. למען הסר ספק, העובדה שאדם הוא פסול דין או בעל נכות שכלית, אינה פוגעת בזכותו לערוך צוואה, אלא במקרה שבנסיבות העניין לא הבין או לא יכול היה להבין את המשמעות של מעשיו.
מאחר וצוואה היא מסמך אינטימי, לא כל אדם יכול לערוך צוואה וחל איסור מוחלט על עריכת צוואה לאדם אחר. צוואה היא מסמך אוטונומי ולכן צוואה שנערכת בשם של אדם אחר, היא צוואה שאין לה כל תוקף. סעיף 28(ב) לחוק הירושה קובע את האמור לעיל. הסעיף קובע כי צוואה שלא נערכה ע"י המצווה, היא צוואה בטלה מבוטלת.
זאת ועוד, צוואה היא מסמך מחייב, כך שהתחייבות של אדם בחייו לשנות את הוראות הצוואה שלו, מבלי לשנות את הצוואה, לא תגבר על צוואה שנערכה כדין. כך קובע סעיף 27 לחוק הירושה. ללמדנו, כי אם מנוח הבטיח בעל פה לאדם אחר לשנות את הצוואה, אך לא שינה את הצוואה בחייו, אזי אותו צד שלישי לא יוכל להביע את התנגדותו למימוש הצוואה על סמך אותה התחייבות.
עוד נעיר, כי צוואה שיש בה תנאי שקובע כי לא ניתן יהיה לשנותה, אזי להוראה ששוללת את האפשרות לשנות את הצוואה, לא יהיה שום תוקף ודינה ביטול צוואה. ברור שתנאי כזה סותר את כל המהות של דיני הירושות והצוואות – כיבוד ומימוש רצונו של המנוח. כאשר כוללים הוראה כזו, תמיד יקנן החשד שמישהו השפיע לרעה על עורך הצוואה בעת עריכתה. לכן, המחוקק, בחוכמה רבה, קבע מראש שהוראה שפוגעת באפשרות לשנות צוואה, היא הוראה לא חוקית. נדגיש כי צוואה אפשר לשנות כל עוד אדם בחיים וברצונו לעשות כן.
סיכום דיני צוואות וירושות
דיני צוואות וירושות עוסקים באחד הנושאים החשובים ביותר, שיש להם השפעה בשלב מסוים על כל אדם ואדם. לכן, אנו תקווה שבמאמר זה השבנו לתהיות ולשאלות רבות שעולות בקרב אנשים רבים. לסיום נעיר כי מומלץ תמיד לפנות לעורך דין משפחה, בכל הנוגע לעריכת צוואה או כל עניין הנוגע לירושות או צוואות.
עורך דין צוואות וירושות – אלעד זמיר
משרדנו אלעד זמיר ושות' עוסק בין היתר במתן ייעץ וייצוג משפטי בענייני צוואות וירושות, ביטול צוואה ועוד.
הייחוד של משרדנו הוא בשילוב בין עורכי דין לטוענים רבניים. אנו מייצגים את לקוחותינו בבית הדין האזרחי וכן בבית הדין הרבני. תוכלו למצוא באתר המלצות רבות על פועלנו.