צו הרחקה – אלעד זמיר עו"ד וטוען רבני

מה זה צו הרחקה?

צו הרחקה, כשמו כן הוא – צו שמורה לאדם מסוים, להימנע מלהתקרב למבקש הצו ובין היתר – להימנע מליצור קשר עם מבקש הצו וכן להימנע מלבצע פעולות מסוימות, כלפי אדם מסוים, המבקש את הצו. תכליתו של צו הרחקה, היא להעניק למבקש הצו, תקופת ביניים. נסביר – צו הרחקה, הוא תמיד צו זמני, שאולי אפשר להאריך אותו לתקופות מסוימות, אך הוא אף פעם לא יישאר לנצח. תכליתו להעניק לאדם שמבקש צו, תקופת ביניים, שבה האדם המטריד, יהיה מנוע מלפגוע או להטריד את מבקש הצו. כמו כן, צו הרחקה בדרך כלל בא לידי ביטוי כחלק מהליכים אחרים. אם למשל מדובר באלימות בין בני זוג, הרי שצו הרחקה יאפשר לבן הזוג המותקף, גם לפעול באפיקים משפטיים אחרים (כמו לדוגמא – תלונה למשטרה, תביעה אזרחית ועוד). לשם הוצאת צו הרחקה כלפי אדם מסוים, יש להראות ראיות סבירות לכך שהאדם שנגדו מתבקש הצו, הטריד אתכם. דהיינו – הטרדה יכולה להתבטא במעקב או בתקיפה או באיומים או במעשים קודמים שנעשו, שמעידים על כך שהאדם שנגדו מבוקש הצו, אכן מהווה סכנה לביטחונו של מבקש הצו או לחלופין, פוגע באוטונומיה שלו או בפרטיותו.

כפי שהזכרנו בתחילת המאמר, ישנם שלושה סוגים של צווי הרחקה: צו הרחקה שניתן נגד קרוב משפחה, צו הרחקה שניתן כלפי אדם זר וצו הרחקה שניתן על ידי קצין משטרה. שני הצווים הראשונים, ניתנים על ידי גורם שיפוטי ולכן הפרה של צווי הרחקה אלו, גם מהווה עבירה פלילית. צו הרחקה שניתן על ידי קצין משטרה, ניתן לרוב במסגרת הליך חקירה פלילית, כך שהפרה של צו זה, גם היא עבירה פלילית. מבחינה מעשית, בדרך כלל מדובר בהפרה של תנאי שחרור ממעצר, דבר שעלול להוביל למעצר עקב הפרת תנאי הצו.

כפי שתיארנו, ישנם שני סוגים של צווי הרחקה מכוח חקיקה ספציפית. החוק הראשון, הוא חוק הנקרא החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות"). חוק זה, עוסק בהוצאת צווי הרחקה כלפי בני משפחה. משום שזהו חוק שמותאם לבני משפחה, גם קיימים בו הסדרים מיוחדים, שלא קיימים בחקיקה השנייה שתיכף נדון בה. במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה, ניתן לקבל צו הרחקה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, אך גם על ידי בית דין דתי (לשם כך מומלץ להשתמש בשירותיו של עו"ד שהוא גם טוען רבני) או בית משפט השלום הרגיל. החוק השני שעוסק בצווי הרחקה, הוא החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת"). חוק זה, עוסק בצווי הרחקה במקרים שבהם מתבקש צו נגד אדם זר, דהיינו, לא בן משפחה. ככלל, הסמכות להעניק צו הרחקה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, שמורה לבית משפט השלום.

עוד נעיר, כי צו הרחקה מכוח החוק למניעת אלימות, נקרא – "צו הגנה". צו הרחקה שניתן מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, נקרא – "צו למניעת הטרדה מאיימת". כך שהמונח "צו הרחקה", הוא מונח ששגור בפי הציבור, אך המונח החוקי–משפטי, שונה במעט.

צו הרחקה שניתן על ידי קצין משטרה – דין ומעשה

לפני שנדון בצווי הרחקה מכוח החוק למניעת אלימות וכן מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, נסביר בקצרה מה הדין באשר לצווי הרחקה שניתנים על ידי קצין משטרה. הדין הוא שקצין משטרה מוסמך להעניק צו הרחקה וזאת מכוח חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה–מעצרים), תשנ"ו–1996 (להלן: "חוק המעצרים"). נבהיר כי סמכותו של קצין משטרה להורות על צו הרחקה, היא לרוב לתכלית חקירתית, שכן צו הרחקה מכוח חוק המעצרים, מתייחס לסיטואציות שבהן צו ההרחקה נועד להרחיק חשוד שנמצא בחקירה, מאזור מסוים או ממתלונן. צווי הרחקה שניתנים על ידי קצין משטרה מכוח חוק המעצרים, הם צווים זמניים וכן אלו צווים שניתנים כחלק מתנאי שחרור של חשוד, שבמקום להיות עצור מאחורי סורג ובריח, משתחרר לביתו תחת תנאים מגבילים.

נעיר שלקצין משטרה יש סמכויות רבות, מכוח חוק המעצרים. כך לדוגמא, קצין משטרה יכול להורות במסגרת תנאי מעצר ושחרור, על הפקדת כלי נשק, על התייצבות בתחנת המשטרה בימים מסוימים וכל שכן – על התייצבות לחקירה פלילית במקרים מסוימים. בין היתר, קצין משטרה מוסמך להורות לחשוד, להימנע מלהגיע לאזור מסוים וכן להימנע מליצור קשר עם דמויות מסוימות (לדוגמא – מתלונן או עדים שהעידו במשטרה או כאלו שעתידים להיחקר במשטרה). סמכותו של קצין משטרה, להורות על הוצאת צו הרחקה, מנויה בסעיף 42 לחוק המעצרים. על החלטה של קצין משטרה, באשר לתנאי שחרור (לרבות – הוראה על הרחקה או אי יצירת קשר), חשוד יכול להגיש ערעור לבית משפט השלום.

עוד נציין, כי במסגרת הליך מעצר, לא רק קצין משטרה יכול להורות על הרחקה או אי יצירת קשר, אלא גם בית המשפט הדן בהליכי מעצר. יתכן שבית המשפט, במסגרת הליך מעצר, יורה על שחרור של חשוד ממעצר, אך גם אז, רשאי בית המשפט להטיל הגבלות על חשוד. בין ההגבלות – הרחקה מאזור מסוים ואי יצירת קשר עם אנשים מסוימים.

נציין כי בניגוד לצווי הרחקה בהתאם לחוק למניעת אלימות או החוק למניעת הטרדה מאיימת, למרות שתכליתו של צו הרחקה שניתן בהליך מעצר (בין אם על ידי קצין ובין אם על ידי ביהמ"ש), היא גם להגן על מתלוננים, התכלית העיקרית במקרים כאלו, היא שמירה על טוהר החקירה ומניעת שיבוש של הליכי חקירה. הפרה של צו שיפוטי או צו של קצין משטרה, יכולה להוות כאמור עבירה פלילית, אך היא גם מהווה הפרה של תנאי שחרור ממעצר. במקרה כזה – ניתן לעצור מחדש את החשוד ולבטל את תנאי השחרור.

צו הרחקה – בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת

החוק למניעת הטרדה מאיימת, נועד לסייע לאדם שסובל מהטרדה המהווה פגיעה בביטחונו או פרטיותו, מאדם זר. החוק למניעת הטרדה מאיימת, הוא בעצם חוק כללי, להבדיל מהחוק למניעת אלימות. למעשה, החוק מאפשר לכל אדם להגיש בקשה למתן צו הרחקה. סעיף 1 לחוק למניעת הטרדה מאיימת, קובע את התכלית של החוק – "מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו". כלומר, החוק למניעת הטרדה מאיימת, נועד לשמור על גופו וכבודו של אדם וכן לשמור שהאוטונומיה האישית שלו לא תיפגע. כל זאת בהתאם לרוחו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי כל אזרח בישראל, זכותו לכבוד וביטחון.

החוק למניעת הטרדה מאיימת, מגדיר "הטרדה מאיימת" במספר אופנים. סעיף 2 לחוק קובע את ההגדרה כדלקמן– "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו". דהיינו, אדם המבקש להוציא נגד אדם אחר צו למניעת הטרדה מאיימת (דהיינו – צו הרחקה), צריך להראות כי התנהגותו של האדם שנגדו מתבקש הצו, יש בה איומים, פגיעה או אלימות, אשר יכולים להעיד שאותו אדם נגדו מבוקש הצו, עשוי לפגוע בשלוות החיים או בפרטיות או בחירות של מבקש הצו. סיטואציות כאלו הן לדוגמא – מעקב אחר אדם מסוים, זריקת חפצים למרפסת בית של שכן על ידי שכן אחר, איומים חוזרים ונשנים של אדם אחד כלפי אדם אחר, גידופים של אדם אחד כלפי אדם אחר באופן קבוע והדוגמאות עוד רבות ומגוונות.

זאת ועוד, החוק למניעת הטרדה מאיימת, מפרט בסעיף 2, רשימה ספציפית של מקרים, שבהתקיימם, עשוי בית המשפט לקבוע כי מדובר בהטרדה מאיימת. למשל – בילוש עשוי להיות מוכר כעילה להוצאת צו הרחקה, איומים, יצירת קשר תכוף ללא הסכמת הצד השני (מבקש הצו) ועוד דוגמאות רבות.

שאלה נוספת וחשובה שיש להתייחס אליה, בכל הנוגע לחוק למניעת הטרדה מאיימת, היא: כיצד יכול אדם לקבל צו הרחקה מבית המשפט, שיופנה כלפי אדם אחר. הבה נדון בשאלה הזו: ראשית נבהיר, כי בקשה למתן צו הרחקה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, היא בקשה שלא רק אדם שסובל מהטרדה מאיימת יכול לבקש, אלא שגם צדדים שלישיים מסוימים (לדוגמא – יועץ משפטי לממשלה, עובד סוציאלי ועוד), יכולים לעתור למתן צו הרחקה לפי החוק האמור. כמו כן, במסגרת הגשת בקשה למתן צו הרחקה, יש להגיש בקשה בכתב וכן לצרף ראיות ואף לערוך תצהיר ערוך וחתום על ידי עורך דין. במסגרת הגשת בקשה לצו הרחקה, רצוי לסקור ולהציג פירוט עובדתי ברור לגבי הסיבות שלאורן מתבקש צו הרחקה. בסופו של דבר, כדאי לזכור שהבקשה שתוגש לבית המשפט, היא הבקשה שבית המשפט יקרא ובמידה ותוצגנה ראיות חזקות, אזי עולה הסיכוי שבית המשפט ייענה לבקשתכם. במידה וגם יש ברשותכם הקלטות של הצד המטריד, אזי רצוי לתמלל ולצרף אותן לבקשה. כך גם באשר לתכתובות, כגון מסרונים, או דוא"ל.

סדרי הדין בכל הנוגע לבקשה למניעת הטרדה מאיימת, קבועים בסעיף 7 לחוק זה. בעת הגשת הבקשה, יש להעביר העתק לצד השני. כבר בעת הגשת הבקשה, יכול בית המשפט להורות על מתן צו ביניים, גם ללא תגובת הצד השני. כך או אחרת, בית המשפט יזמן את הצדדים לבקשה, לדיון בפניו. בסיום הדיון, לאחר שיישמעו הצדדים, ייתן בית המשפט את החלטתו.

ככלל, צו למניעת הטרדה מאיימת, עשוי להינתן גם בהסכמה של הצדדים. במידה וניתן צו, יקבע בית המשפט לרוב, את התנאים הרלוונטיים בצו. לדוגמא, הצו יכול לקבוע הוראות הנוגעות לאיסור על יצירת קשר, או שמירת מרחק מוגדר בין הצדדים הניצים. כמו כן, לבית המשפט יש סמכות להורות על הפקדה כספית, לחובת האדם שנגדו ניתן הצו וזאת כדי להבטיח את ביצועו. בנוסף, בהתאם לסעיף 6 לחוק למניעת הטרדה מאיימת, התוקף של צו הרחקה יהיה ככלל לחצי שנה, אך יכול בית המשפט להאריך את תוקף הצו לחצי שנה נוספת. כך או אחרת, במקרים מאוד חריגים, אשר ינומקו במפורט, בית המשפט יכול לקבוע כי הצו יעמוד בתוקפו לתקופה כוללת של שנתיים – אך שוב, מדובר במקרים חריגים במיוחד. ערעור על החלטת בית המשפט בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת, הוא בזכות לבית המשפט המחוזי.

הוצאת צו הרחקה בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה

בדומה אך גם בשונה מהחוק למניעת הטרדה מאיימת, החוק למניעת אלימות במשפחה, מאפשר לאדם לעתור לקבלת צו הרחקה, במקרים שבהם ההטרדה, נעשית על ידי בן משפחה. יש לזכור, כי התכלית של החוק למניעת אלימות במשפחה, שונה מהתכלית של החוק למניעת הטרדה מאיימת. האחרון נועד להגן על אזרחי ישראל כפשיטא. הראשון, נועד למנוע אלימות במשפחה ולהבטיח את שלומו של בן משפחה שסובל מאלימות משפחתית. כך גם באה לידי ביטוי תכליתו של החוק למניעת אלימות, בדברי ההסבר לחוק, לאמור: "ההצעה, נועדה לאפשר לבית המשפט להרחיק בן משפחה אלים מבני משפחתו הסובלים מהתנהגותו האלימה, הן בבית המשפחה והן במקומות העבודה והלימודים בהם שוהים בני המשפחה". (הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה, ה"ח תש"ן מס' 2002 עמ' 232). זאת ועוד, "בן משפחה", בהתאם לחוק למניעת אלימות, מוגדר בחוק עצמו, כדלקמן: "בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית". כמו כן, בן משפחה, מוגדר גם בחוק למניעת אלימות, בתור – "מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע, המתגורר עמו וקטין או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו כאמור". החוק למניעת אלימות, הוא בסופו של דבר, חוק הנוגע לתא המשפחתי ולכן הוא גם מותאם להליכים ולהיבטים המאפיינים את התא המשפחתי.

ככלל, בית המשפט או בית המשפט לענייני משפחה, יכול להורות על מתן צו הגנה, בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת, בנסיבות שבהן הוכח על ידי מבקש הצו, כי בן משפחה מטריד אותו, בולש אחריו, מאיים עליו, תוקף או תקף אותו, נהג כלפיו באלימות מינית בעבר, או שהמטריד נוקט בפעולות אשר פוגעות בשגרת החיים ובכבודו של מבקש הצו ועוד. בדומה לצו הרחקה על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, יש להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה ולצרף ראיות ככל שניתן, על אלימות או כל מעשה שלכאורה מקים עילה למתן צו הרחקה. גם צד שלישי יכול לעתור למתן צו הגנה ולא רק אדם שנפגע, כמו היועץ המשפטי לממשלה, עובד סוציאלי ועוד.

צו הגנה יוותר בתוקף במשך חצי שנה, זהו הכלל. עם זאת, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות להאריך את תוקף הצו לתקופה נוספת של חצי שנה ובמקרים חריגים ומיוחדים ובהינתן נימוקים מיוחדים, יכול בית המשפט להאריך את תוקף הצו לתקופה כוללת של שנתיים.

במידה ובית המשפט הורה על מתן צו הגנה, הרי שאז – בדומה לצו למניעת הטרדה מאיימת – יורה בית המשפט על תנאים מיוחדים בצו. כך למשל, יכול בית המשפט לקבוע בצו, כי מקבל הצו יימנע מיצירת קשר או יפקיד ערובה ועוד תנאים רבים. עם זאת, בניגוד לצו למניעת הטרדה מאיימת, כאשר בית המשפט מורה על מתן צו הגנה, מכוח החוק למניעת אלימות, אזי הוא מחויב להורות על הפקדת נשק, במידה והמשיב לבקשה למתן צו, נושא עמו נשק באופן קבוע. גם הפרה של צו הגנה, היא עבירה פלילית.

הטלת הוצאות בגין בקשות סרק

מתוך המקרים שבהם מתבקש צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת, מלמדת המציאות – לצערנו – כי לעיתים, אנשים מגישים בקשות למתן צווי הרחקה בקלות דעת במקרה הטוב ובמקרה הרע, הם "סתם" מגישים בקשות שאינן נכונות עובדתית וכל זאת כדי לפגוע במקבל הצו. לכן, במידה ובית המשפט מצא כי לא היה בסיס לבקשה למתן צו הרחקה, אזי הוא רשאי להטיל הוצאות משמעותיות על מבקש הצו.

הוצאת צו הרחקה – משרד עו"ד אלעד זמיר ושות'

צווי הרחקה אינם עניין של מה בכך. אומנם – הם נועדו לאפשר לאדם שנפגע כתוצאה מהטרדה של אדם אחר, לקבל סיוע מידי ומהיר, אך מצד שני – צווי הרחקה הם זמניים. לכן, יש להיעזר בעורך דין לשם קבלת והוצאת צו הרחקה וחשוב מכך – כדי לבחון אפיקים משפטיים נוספים.  אם אתם מחפשים עורך דין שמתמחה בצווי הרחקה, הגעתם למקום הנכון. אלעד זמיר ושות' מתמחים בתחומים שונים הקשורים לדיני משפחה וגירושין וביניהם גם עזרה בהוצאת צו הרחקה במקרה הצורך.

אל תהססו להתקשר אלינו לשיחת ייעוץ חינם!