test test test
test test test
סעיף 18 לחוק הירושה קובע כי צוואה יכולה להיערך במספר דרכים: בכתב יד, בעל פה, בפני רשות ציבורית או באמצעות עדים. נסביר על כל אחת מהאפשרויות האלו:
צוואה בכתב יד: צוואה בכתב יד היא הצוואה השכיחה, המוכרת והפשוטה ביותר לעריכה. צוואה בכתב יד כשמה כן היא, צוואה שאותה עורך אדם בעודו בחיים ובמסגרתה מצווה מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. צוואה בכתב צריכה להיות בכתב, לכלול את התאריך שבו נערכה וכן להיחתם בשם המצווה. עוד נעיר כי צוואה חייבת להיערך ע”י מצווה. צוואה שנכתבת בשם מצווה ע”י צד שלישי, היא צוואה שאין לה שום תוקף. סעיף 19 לחוק הירושה, הוא הסעיף המסדיר את האופן שבו ניתן לערוך צוואה בכתב.
צוואה הנערכת בפני עדים: סעיף 20 לחוק הירושה קובע כי צוואה יכולה להיערך גם בפני עדים. אין הרבה שוני בין צוואה הנערכת בכתב, לבין צוואה הנערכת בפני עדים. גם צוואה בפני עדים צריכה להיערך בכתב יד, עליה להיערך רק ע”י המצווה, לכלול תאריך של יום עריכת הצוואה וכן להיחתם ע”י המצווה בכתב ידו. אך יש שוני אחד מצוואה בכתב והוא: צוואה עם עדים צריכה לכלול גם חתימה של שני עדים, אשר בחתימתם מאשרים שהצוואה נערכה כדין ומרצון המצווה. צוואה בפני עדים, בדומה לצוואה בעל פה, היא צוואה יחסית שכיחה ומאוד פשוטה לעריכה. נעיר גם כי צוואה בפני עדים צריכה להיערך בפני שני עדים ולא אחד.
צוואה הנערכת בעל פה: צוואה שנערכת בעל פה היא הצוואה הבעייתית ביותר והפחות שכיחה. מדובר בצוואה שלא ניתן לערוך באופן רגיל: זו צוואה שהאפשרות לערוך אותה שמורה רק למצבי חירום. במילים אחרות, צוואה שנערכת בעל פה היא צוואת “שכיב מרע”.
התנאי הבסיסי לעריכת צוואה בעל פה הוא, כי המצווה מאמין שהוא עתיד לסיים את חייו בזמן הקרוב (למשל, אדם שגוסס במיטת בית החולים). זהו התנאי הראשון לאישורה של צוואה בעל פה. התנאי הנוסף הוא, כי על אדם שמוסר את צוואתו בעל פה, לעשות כן בפני שני עדים ועל העדים לערוך רישום של זיכרון דברים בכתב, של כל הצוואה שנמסרת ע”י המצווה בעל פה ולשמור על זיכרון הדברים. תנאי נוסף הוא, כי על העדים שערכו זיכרון דברים על צוואת המוסר, לפנות בהקדם לרשם הירושה ולהפקיד בידו את זיכרון הדברים. זיכרון הדברים אשר הופקד אצל הרשם, יהווה ראיה לכאורה לאמיתות הדברים, אך לא סוף העניין. במידה ואדם מסר צוואה בעל פה בנסיבות שמתוארות, אך לא נפטר בתוך כחודש מיום מתן הצוואה, אזי קובע חוק הירושה כי הצוואה תבוטל. מטרת חוק הירושה להבטיח, כי ככל הניתן, צוואה תיערך באופן רגיל, דהיינו: בכתב, בפני עדים או בפני רשות (כפי שנסביר בהמשך).
צוואה הנערכת בפני רשות ציבורית: עוד אפשרות לערוך צוואה, היא באמצעות מסירתה לפרוטוקול או בפני רשות ציבורית (כלומר: בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי או רשם הירושה). סעיף 22 לחוק הירושה קובע כי אדם יכול לצוות (כלומר: לתת את הצוואה) בפני הרשויות המוזכרות. האפשרות הזו באה לידי ביטוי או במסירת צוואה בעל פה, אשר מוכתבת לפרוטוקול ואז הפרוטוקול מוכר בתור ראיה לכאורה לרצון המצווה ולכך שזו צוואתו. כמו כן, בעת שנמסרת הצוואה בעל פה לפרוטוקול, על המצווה לחתום עליו בכתב ידו.
שלא בהקשר לצוואה הנמסרת לרשות ציבורית, נדגיש כי אדם יכול גם להפקיד את צוואתו בפני רשות ציבורית, גם אם מדובר בצוואה בכתב או בפני עדים. הפקדה של צוואה משמשת כראיה לכאורה לכך שאדם שמסר את הצוואה, אכן ערך צוואה כחוק. לא פעם אנשים מבקשים להפקיד צוואה שערכו, כדי שלא לאבד אותה, או חלילה כדי שלא יתאפשר לאנשים לגנוב אותה ואז להשפיע לרעה. אדם שערך צוואה והפקיד אותה, יכול תמיד לבקש לקבל את הצוואה בחזרה כדי לשנות אותה. כל האמור מוגדר בסעיף 21 לחוק הירושה.
בנושאי צוואות וירושות – בדומה לאפשרות לממש ירושה, גם בעת שאדם שנפטר הותיר צוואה אחריו, על היורשים לפי צוואה להגיש בקשה הנקראת בקשה למתן צו קיום צוואה. ההליך דומה להליך מימוש הירושה. יש לפרסם את דבר הבקשה בעיתונות, כדי לאפשר לצדדים שלישיים להביע את התנגדותם לקיום הצוואה.
במידה ולא הוגשה התנגדות, אזי רשם הירושה יורה על מתן צו קיום צוואה. המשמעות היא, בדומה למתן צו ירושה, כי היורשים על פי צוואה יהיו רשאים לממש אותה, לרבות את כל העיזבון. מאידך, כאשר הוגשה התנגדות לקיום הצוואה, אזי יורה רשם הירושה על העברת הדיון בהתנגדות לידי בית המשפט לענייני משפחה. לאחרון יש סמכות לדחות את ההתנגדות או לקבל אותה בחלקה או במלואה ואז לתת הוראות ובכלל זה לבטל את הצוואה במקרים חריגים מאוד. במידה וההתנגדות נדחתה, אזי יוחזר העניין לרשם הירושה, אשר יורה על מתן צו קיום צוואה.
כיוון שצוואה הינה מסמך חוקי לכל דבר, יש להיעזר בעורך דין או טוען רבני אשר מכירים את החוק ואת “האותיות הקטנות” שלו, על מנת לכתוב אותה, ואין להקל בזה ראש
