רוב הציבור מכיר את פעילותם של עורכי הדין, שתפקידם לייצג לקוחות בבתי המשפט, בעסקאות או בעניינים שבין האזרח לרשות. אך רוב הציבור אינו מכיר תפקיד דומה וחשוב המקביל לעורכי דין, הנקרא "טוען רבני", אשר מוסמך ואמון על ייצוג לקוחות בפני בית הדין הרבני.

טוען רבני הוא אדם אשר מוסמך לייצג את לקוחותיו בתחום דיני המשפחה, בפני בית הדין הרבני בישראל. לתפקיד המתואר משמעות אקוטית, שכן תחום דיני הנישואין והגירושין מוסדר על פי הדין הדתי-יהודי. חוק בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע, כי נישואין וגירושין בין יהודים במדינת ישראל ייערכו על פי "דין תורה". דהיינו, בני זוג יהודים, אזרחי ישראל המבקשים להתגרש, צריכים לעשות זאת באמצעות הגשת תביעה לבית הדין הרבני. האחרון מוסמך לדון בעניין, בהתאם להלכה היהודית וותיקת השנים. המשמעות היא, שענייני נישואין וגירושין מצריכים לא רק ידע משפטי, אלא גם ידע הלכתי שאינו מוכר לכלל הציבור וגם לא תמיד מוכר לציבור עורכי הדין, אפילו לא לאלו העוסקים בתחום דיני המשפחה.

כדי להמחיש את משמעותה של ההלכה היהודית בתחום הנישואין והגירושין, נציג את הדוגמא הבאה: כדי שבעל ואישה, יהודים אזרחי ישראל, יתגרשו, עליהם להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. תביעת גירושין היא תביעה לכל דבר ועניין. מסיבה זו, כדי להתגרש, יש צורך בהוכחה של עילת גירושין. עילות גירושין אינן קבועות בחוקי הכנסת, אלא בחוקי ההלכה היהודית. בין העילות המוכרות: בגידה (מצד האישה), מעשה "כיעור" (התנהגות לא ראויה של האישה), "עוברת על דת יהודית" (האישה), מום, אי קיום יחסי מין ועוד. כלומר, כדי להוכיח עילת גירושין, יש להתבסס על דיני ההלכה היהודית.

כדי לייצג נאמנה בפני בית הדין הרבני, ישנם בעלי מקצוע, בעלי הסמכה ייחודית לכך, הנקראים "טוענים רבניים".

טוענים רבניים הם בעלי מקצוע נפרד. טוענים רבניים רבים, הם גם כעורכי דין. במידה וטוען רבני אינו עורך דין, אזי הוא רשאי לייצג לקוחות רק בפני ערכאה דתית (דהיינו: בית הדין הרבני ובית הדין הרבני הגדול, המשמש כערכאת ערעור).

סמכותם, כשירותם והסמכתם של הטוענים הרבניים, קבועות בתקנות הטוענים הרבניים. תקנות אלו נקבעו בשנת 2001 (להלן: "התקנות"). התקנות קובעות, כי טוען רבני צריך להיות בעל הסמכה תורנית, דהיינו: ללמוד בישיבה למעלה מארבע שנים, או לחלופין, ללמוד במוסד חינוכי במשך שלוש שנים ולקבל תעודה בדבר הסמכתו התורנית. כמו כן, טוען רבני יכול לשמש כטוען, במידה ועבר את גיל 18. את התעודה הרשמית המכירה בזכאותם של הטוענים הרבניים לעסוק במקצוע, יקבל הטוען ע"י וועדה מיוחדת, המתמנה מפעם לפעם ע"י נשיא בית הדין הרבני הגדול. עם זאת, טוען רבני מקבל תעודה המכשירה אותו לעסוק במקצוע למשך חמש שנים בלבד. תעודה זו מתחדשת מידי תקופה.

יודגש, כי לשם קבלת רישיון לעסוק כטוען רבני, יש לשמור על עבר פלילי נקי, כך שאדם שהורשע בפלילים בעבירה עם קלון, לא יוכל לקבל תעודה. כמו כן, לשם קבלת תעודת טוען רבני, יש להוכיח בפני הוועדה, כי מבקש התעודה אכן מקיים אורח חיים דתי וצנוע.

טוענים רבניים, בדומה לעורכי דין, כפופים לכללי אתיקה, המחייבים אותם לנהוג בדרך ארץ ובכבוד כלפי בתי הדין והדיינים. כמו כן, על טוענים רבניים חלים כללים אתיים, האוסרים עליהם לשדל לקוחות, לפרסם את עצמם ועוד. יוער גם, כי טוען רבני שעובר עבירה אתית, עתיד לשאת בעונש. למשל: שלילת רישיון, השעיה, נזיפה, קנס ועוד.

נציין כי בעבר, רק גברים שימשו בתור טוענים רבניים. אך לאחר פסיקה מכוננת של בית המשפט העליון, גם נשים יכולות ומשמשות בתור טוענות רבניות.

טוען רבני יכול לסייע ללקוחותיו בייצוג נאמן בפני בתי הדין הרבניים. לכן, אנו סבורים כי כדאי מאוד להיעזר בטוען רבני, במידה ואתם עומדים בפני הליך גירושין או הליך משפטי אחר, הנידון בפני בית הדין הרבני. לטוען רבני יש ערך מוסף בניהול הליכים בעלי משמעויות הלכתיות או שאלות הלכתיות, שאין עליהן תשובה ברורה ע"י פוסקים. כך שאנו סבורים כי היעזרות בטוען רבני, היא חיובית בהחלט.

נציין, כי עדיף להיעזר בטוען רבני שהוא עורך דין. כך הלקוח יכול לקבל סל שירותים רחב, החל מייצוג בפני בית הדין הרבני וכלה בייצוג בנושאים שונים, הנוגעים לדיני המשפחה.