בתי דין רבניים

מידע מקיף בנוגע לבתי הדין הרבניים בישראל

תוכן עניינים

לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים , בתי הדין הרבניים הינם הסמכות הבלעדית בענייני 'נישואין וגירושין'. במשך השנים ניתנה בפסיקה פרשנות מצומצמת למושג 'עניני נישואין וגרושין' לנישואין גירושין וכתובה בלבד.

למעשה למי הסמכות ?

למעשה כיום בענייני גיטין וכתובות הסמכות נתונה אך ורק לבית הדין הרבני ואילו בעניין מזונות הסמכות לבית המשפט לעניני משפחה אלא אם כן הסכימו שני הצדדים להתדיין בפני בית הדין הרבני. כמו כן במזונות השבה הסמכות מקבילה גם בבית הדין הרבני (בר"ע 120/69 שרגאי נ' שרגאי).
בכל שאר הענינים הכרוכים בגרושין, כגון תביעות בעניני משמורת ילדים, הסדרי ראייה וחלוקת ממון הסמכות נתונה לערכאה בה תוגש התביעה לראשנה, (בבית הדין הרבני רק אם תעשה כריכה) ומכאן נגזר המושג 'מרוץ סמכויות'.

מדוע לפנות לבית הדין ?

ישנם סעדים אשר יינתנו אך ורק בבית הדין הרבני. כגון:

'מדור ספציפי'

בעל התובע גירושין ופרוק שיתוף (מכירת הדירה) ומאידך האשה מעונינת בשלום בית, באם ישתכנע בית הדין שהדרישה לשלום בית הינה כנה, או אז יתן בית הדין צו ל'מדור ספציפי' הוי אומר צו המונע את מכירת הבית.
מי שבקיא בדיני המשפט העברי יודע כי ישנם מצבים בהם גם הבעל יכול לדרוש סעד של 'מדור ספצפי'.

ביטול חזקת הגיל הרך

ישנם מצבים בהם יעדיף האב לפנות לבית הדין לדוגמא בתביעת משמורת על ילד מתחת לגיל 5 ישנם מצבים בהם בית הדין יתן לאב משמורת בלעדית לאב. לעומת בבית המשפט אשר לפי 'חזקת גיל הרך' ימסור אותו אך ורק לאם.

הלכה למעשה

ישנם עוד עשרות מצבים בהם עדיף לפנות לבית הדין הרבני, אין תיק אחד דומה לחברו ומשכך בכל מקרה ומקרה ממולץ לפנות לייעוץ מקצועי של עו"ד הבקיא בחוקים האזרחיים וכן לטוען רבני הבקיא לעומק בדיני המשפט העברי וכך תוכלו לקבל את תמונת המצב המלאה.

עורך דין וטוען רבני אלעד זמיר

תפריט נגישות