חוק אמנת האג – במה מדובר?
מאבקי גירושין עלולים להיות מכוערים וקשים, במיוחד אם מעורבים בהם ילדים ובמיוחד אם המאבק הוא בינלאומי. נושא המשמורת והסדרי הראייה נוטה להיות רגיש במיוחד ומהווה מוקד למאבק מר. לעתים, הסכסוך מידרדר לכדי חטיפת הילדים על ידי אחד מההורים, החושש מהכרעת בית המשפט או שמבקש לקבוע עובדות בשטח. יש גם הורים העושים זאת על מנת שהדיונים המשפטיים בנוגע למשמורת על הילדים יתנהלו במדינה אחרת, שבה יש להם אזרחות, ואשר החוק בה עשוי להיות לטובתם.
הורה המחליט להוציא את ילדו הקטין אל מחוץ למדינה המוגדרת כ׳מקום מגוריו הרגיל׳ ועושה זאת ללא הסכמת ההורה השני ובלי ידיעתו, למעשה חוטף את הילד. גם מקרה שבו הילד יוצא מהארץ בידיעתו ובהסכמתו של ההורה השני, אך לא מוחזר בתום התקופה שהוסכמה, ייחשב כחטיפה לכל דבר ועניין.
כאשר הורה חוטף את ילדו בתוך גבולות הארץ, רשויות החוק המקומיות הן אלה שאחראיות למצוא את הילד ולהחזירו לביתו. כאשר ההורה החוטף מוציא את הילד מהמהדינה המוגדרת ׳מקום מגוריו הרגיל׳, לעומת זאת, נדרש שיתוף פעולה עם רשויות החוק במדינה אליה הוא נחטף על מנת להחזירו. חוק אמנת האג הוא אמנה בינלאומית המסדירה את שיתוף הפעולה חוצה הגבולות בנושא חטיפת ילדים. נכון להיום חתומות על אמנת האג 100 מדינות, ביניהן גם מדינת ישראל.
חוק אמנת האג מייצג הסכמה בינלאומית גורפת כי מאבק המשמורת על ילד קטין צריך להתנהל במדינה שבה נמצא מקום המגורים הרגיל שלו. אמנת האג אוסרת על העברה של ילדים למדינה אחרת ללא הסכמת שני ההורים, וכוללת נקיטת צעדים אקטיביים המחייבים את המדינות החתומות על האמנה לאתר ילדים חטופים מתחת לגיל 16 ולהחזירם למדינה ממנה נחטפו, בהליך משפטי מהיר ביותר.
סעיף 13 באמנת האג קובע שאם קיים חשש שהחזרת הילד תגרום לו נזק, או אם הילד בוגר מספיק ומתנגד להחזרתו, בית המשפט יכול לקבוע שלא יוחזר. גם במקרים שבהם ההורה השני לא הפעיל את זכויות המשמורת בזמן החטיפה, או השלים איתה בדיעבד, בית המשפט רשאי למנוע את החזרתו למדינת המוצא
משרד החוץ אחראי לפרסם הודעה עם שמות המדינות שישראל קשורה עמן באמנת האג. לכל עורך דין העוסק בחטיפת ילדים יש גישה לרשימות הללו וניתן לקבל אצלו מידע על אופן הפעולה המומלץ ביותר, בהתאם למדינה אליה נחטף הילד והאם היא חתומה או לא חתומה על האמנה.
הליך החזרתו של ילד שנחטף לחו״ל הוא מורכב וייחודי, וחשוב לפעול מהר, מכיוון שככל שעובר הזמן, הסיכוי למצוא ולהחזיר את הילד הולך וקטן. במיוחד הדברים אמורים בשל ההבדל בטיפול בחטיפה למדינה החתומה על האמנה לעומת טיפול בחטיפה למדינה שאינה חתומה עליה. לכן, מיד ברגע שנודע לכם על החטיפה, או אפילו אם רק עולה חשש לחטיפה, פנו לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין לענייני משפחה המתמחה בחטיפת ילדים בישראל. יצויין כי משרדנו הינו בין המשרדים המומלצים ע״י הרשות המרכזית בישראל לענין החזרת ילדים חטופים.
אם ילדכם נחטף לישראל, עורך הדין לחטיפת ילדים יפתח בבית משפט לענייני משפחה, באופן מיידי, תביעה להשבת הילד. לפי התקנות בית המשפט יקבע מועד לדיון תוך 15 יום מיום הגשת התביעה. פסק הדין בתיעה ינתן לא יאוחר מ 6 שבועות מיום פתיחת התיק. בפועל בית המשפט חורג מעט ממסגרת הזמנים הנ״ל. לאחר פסק הדין יש זכות להגשת ערעור לבימ״ש המחוזי תוך 7 ימים בלבד.
אם ילדכם נחטף מישראל לחו״ל בשלב הראשון של ההליך, עורך הדין לחטיפת ילדים יאתר את המדינה אליה נחטף הילד ויבדוק אם היא חתומה על אמנת האג. במקרה בו המדינה אינה חתומה, יש לפנות לבג״ץ שיוציא צו ״הביאס קורפוס״ להחזרת הילד לישראל.
אם הילד הוברח למדינה שחתומה על אמנת האג, עורך הדין יפנה למחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה בישראל ויבקש שתתערב לטובתכם. במקביל, יש להגיש תלונה על חטיפה במשטרה. השלב הבא דורש סבלנות רבה, ויש להמתין לפעילות של רשויות החוק במדינה שאליה נחטף הילד. לאחר שהילד מוחזר לביתו, ההורה החוטף בסכנה שיועמד למשפט פלילי, במקביל להמשך הדיון במשמורת על הילד.
כל הורה שהיה במצב בו ילדו נחטף מחוץ לגבולות הארץ, יוכל לספר עד כמה מבהיל, מבלבל ומורט עצבים היה תהליך איתורו והחזרתו של לארץ. מכיוון שרובנו איננו מתמצאים בחקיקה, לא כל שכן בחוק הבינלאומי, ומכיוון שתהליך ההחזרה עלול להיתקל במכשולים ובהתנגדויות, חשוב מאוד שעורך דין לחטיפת ילדים יפעל מרגע שהבנתם שילדכם נחטף לחו״ל. בנוסף לעיתים הצדדים מסכמים הסכמות ביניים אשר בהמשך פוגעות בהליך המשפטי.
כאשר מדובר בנושא כל כך רגיש כמו החזרת ילדכם לארץ, לא מומלץ להמר על טיפול יעיל של הרשויות ללא מעקב מצד עורך דין הבקיא בחוק אמנת האג ובפסקי הדין שניתנו במדינות השונות.
