תשלומי מזונות

תשלומי מזונות - אלעד זמיר עורך דין וטוען רבני

ישנם נושאים שמצד אחד נועדו לתכלית ראויה בהחלט, אך מצד שני, מהווים סלע מחלוקת עז בין צדדים. כאלו הם דמי המזונות, בין אם מדובר במזונות ילדים ובין אם מדובר במזונות אישה. לעיתים מתעוררות מחלוקות קשות בין בני הזוג או ההורים, באשר למזונות ובמיוחד באשר לגובה המזונות.

נשאלות השאלות: מהם גובה מזונות?  איזו תכלית דמי המזונות נועדו לממש? מה הדין החל לגבי מזונות? איזו ערכאה משפטית מוסמכת לעסוק בתחום המזונות? ומהיכן החובה לשאת במזונות ילדים ואישה? כל אלו שאלות משמעותיות וכבדות משקל וכדי להעניק להן מענה הולם, חיברנו את המאמר שלהלן, לנוחיות הגולשים והגולשות.

תשלומי מזונות | אלעד זמיר טוען רבני ועורך דיו

מהם מזונות ילדים?

החובה לשאת במזונות ילדים היא חובה עפ”י הדין הדתי-יהודי. תכליתה של חובה זו לאפשר לילדיו של האב, אשר אינם מתגוררים עמו תחת אותה קורת גג, קיום כלכלי הולם וכן לדאוג לכך שלא יחסר להם דבר. החובה של האב לשאת במזונות ילדים חלה עוד טרם הפרידה. בכל שלב בו האב אינו נושא במזונות הילדים (באופן ישיר או עקיף), יכולה האישה בשם ילדיה לפנות לבית המשפט בתביעה למזונות ילדים – כאשר ניתן לבקש מבית המשפט סעד מיידי של מזונות זמניים עוד טרם דיון והליך שיארך זמן.

מזונות ילדים משולמים ע”י האב עד לסיום השירות הצבאי – כאשר יש התאמה בין גיל הילדים וגובה המזונות. נסביר: יש להבחין בין מזונות “חובה” לבין מזונות מדין צדקה. עד שילדיו של האב מגיעים לגיל 6, מוטלת על האב חובה מוחלטת לשאת במזונות. בשלב זה מדובר במזונות חובה ואין כל רלוונטיות לגובה ההשתכרות של האב וכו’. 

לגישת בתי הדין הרבניים חובה זו נמשכת עד לגיל 18. 

לעומת זאת גישתו של ביהמ״ש כי בהמשך – בין הגילאים 6-18 מוטלת על שני ההורים חובה שווה היות ובגילאים הללו החובה היא מדין צדקה המוטלת על שני ההורים בהתאם לייחס ההכנסות הפניות שלהם. ובהתחשב במשך זמני השהות של הילדים עם כל הורה.

לדוגמא אם צרכי הילד הינם 2,100 ש״ח בחודש והכנסותו הפניה של האב הינה 20,000 ש״ח בחודש לעומת הכנסתה הפנויה של האם הינה 10,000 ש״ח בחודש הרי שיחס ההכנסות שלהם הינו 1/3 לעומת 2/3. הרי שהאב מחוייב לזון את בנו בגובה 2/3 מצרכיו 1,400 ש״ח והאם מחוייבת לזון את בנה ב 700 ש״ח.

אם זמני השהות שוויוניים – הרי שהקטין שוהה עם אביו 50% מהזמן ובזמן זה הוא דואד לצרכיו הרי שהוא נושא במזונותיו באופן ישיר בסך 1,050 ש״ח (שהרי כל מזונותיו הינם לצורך הדוגמא 2,100 ש״ח) א״כ הפער בין נשיאת המזונות באופן ישיר לבין חובתו הינה בסה״כ 350 ש״ח אותם הוא יצטרך לשלם לאם.

אלו עבור הוצאות שהינן תלויות שהות – אבל לגבי הוצאות שאינן תלויות שהות לדוגמא ביגוד, הנעלה, בריאות , הוצאות חינוך וכדומה הצדדים יישאו בהתאם לייחס ההכנסות כאמור לעיל.

באשר לגובה דמי המזונות: נקודת המוצא בכל הנוגע לחישוב סכום המזונות, היא כי מטרת דמי המזונות לשמור על רמת החיים הבסיסית של הילדים ועל רמת החיים שאליה התרגלו. במסגרת קביעת דמי המזונות ע”י כל ערכאה שיפוטית, נהוג לקחת בחשבון מספר שיקולים:

את הכנסות האב. לדוגמא, במסגרת תביעת מזונות, יש לצרף טופס הנקרא “טופס הרצאת פרטים” אשר אליו יש לצרף תלושי שכר מהשנה הקודמת להגשת התביעה. (כמו כן יש אפשרות לנקוט במספר הליכים לחשוף הכנסות נוספות של הצדדים, כגון להגיש לביהמ״ש בקשה לצו גילוי מסמכים וכדומה).

את הכנסתו העתידית של האב והאם.

את רמת החיים אליה רגילים הילדים.

את זמני השהות ואת מידת השתתפותו של האב בחיי ילדיו.

את גילאי של הילדים.

את הצרכים של הילדים, כאחד האלמנטים החשובים ביותר. צרכים של ילדים הם לדוגמא: ביגוד, כלכלה, הוצאות חינוך, הוצאות דיור.

 

הגשת תביעת מזונות

תביעת מזונות ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (בתנאי ששני הצדדים הסכימו או שהתביעה נכרכה לתביעת הגירושין). תביעת מזונות היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין: יש להגיש כתב תביעה לאחת מהערכאות המוזכרות, לצרף טופס הרצאת פרטים ובביהמ״ש יש לצרף תצהיר.

יצויין כי עד לתקופה האחרונה הפסיקה קבעה כי הסמכות בסוגיית מזונות הקטינים הינה אך ורק לבית המשפט לענייני משפחה, ברם גישה זו השתנתה. גישה זו הקיבלה משנה תוקף בפס”ד תקדימי שנוצר באמצעות משרדנו. לאחר מכן ביהמ״ש העליון קבע שאין סמכות לבית הדין הרבני ולאחרונה בית הדין הרבני הגדול שב ופסק כי בסמכותם של בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים ובימים אלו צריכה להתקבל הכרעה של בית המשפט העליון בשאלה האם יש סמכות בית הדין הרבני בתביעת מזונות ילדים כרוכה.

קישור לפסק הדין

במסגרת ניהול ההליך יבחן בית המשפט, בין היתר, את צרכי הילדים, את הכנסת ההורים ובעיקר את הכנסת האב. לבסוף יינתן פסק דין סופי אשר יקבע את גובה המזונות. מזונות ילדים ניתן להסדיר גם בהסכמה, אך חשוב להיות מיוצג ע”י עו”ד גירושין במסגרת מגעים להסדר במסגרת תביעת מזונות.

עד להכרעה בסוגיית המזונות, ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים, דהיינו: מזונות זמניים – עד למתן החלטה סופית.

 

מזונות במשמורת (אחריות הורית) משותפת – מה הדין?

למעשה בתחילה ‘סחף’ של פסיקות המקילות בחובת המזונות במצבים של משמורת משותפת והכנסה שווה אבל עדיין הם לא היו פסיקות מחייבות. נקודת ציון משמעותית ביותר בתחום דיני המזונות במדינת ישראל, הוא ה 19.7.17 ביום זה נפל דבר בישראל. בג”ץ בבע”מ 919/15 קבע הלכה בפסק דין יסודי מקיף ומעמיק אשר למעשה מבצע מהפכה של ממש בדיני מזונות הקטינים בישראל.

בית המשפט קובע כי כאשר הילדים מעל גיל 6, הצדדים יישאו בצרכי הילדים בהתאם ליחס ההכנסות בניהם ובהתחשב בזמני השהות של ההורים עם הילדים קרי אם הכנסת ההורים שווה, נקבעה משמורת משותפת . הרי שהאב לא יחוייב במזונות ילדיו אלא האב והאם יישאו בכל צרכי הילדים שווה בשווה. דוגמא נוספת אם הכנסת האב הינה פי 2 מהאם וצרכי הילדים נקבעו בגובה 3,000 ש״ח הוי אומר שהאב מחויב לשאת ב 2,000 והאם ב 1,000 במצב זה אם הסדרי השהות הינם שוויונים הרי שהאב נושא ישירות ב 1,500 שהרי הילדים אצלו מחצית מהזמן – לפי זה הרי שעליו לשלם לאם 500 ש״ח בלבד.

יצויין כי ההתחשבות בזמני השהות הינה בצרכים שהינם תלויי שהות כגון אוכל וכדומה, אבל בצרכים שאינם תלויי שהות כגון ביגוד וכדומה הצדדים יישאו בהתאם ליחס ההכנסות.

משמורת והסדרי ראיה | עו"ד אלעד זמיר וטוען רבני

מהם מזונות אישה?

מבחינת הדין הדתי-אישי, גם האישה זכאית למזונותיה וזאת על מנת לאפשר לאישה קיום כלכלי הולם עד למתן גט סופי. כלומר, מבחינת הדין העברי, אישה עשויה להיות זכאית למזונות רק עד אשר היא הופכת להיות גרושה באופן רשמי. עם זאת, לא בכל מקרה אישה תהיה זכאית למזונותיה. לדוגמא, כאשר הגירושין נגרמים כתוצאה מהתנהגות חסרת תום לב של האישה, אזי בית הדין או בית המשפט לענייני משפחה יכולים לשלול ממנה את מזונותיה. אישה בוגדת, כלומר: אישה שקיימה יחסי אישות עם גבר אחר בעת שהייתה נשואה, לא תהיה זכאית למזונות אישה.

בניגוד למזונות ילדים, מזונות אישה משולמים בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה , כאשר בין היתר לוקחים בחשבון גם את גובה ההכנסה של האישה. במידה ומדובר באישה שמשתכרת היטב ומשכורתה מספקת לכל צרכיה, אזי לא תוטל על הגבר חובת תשלום מזונות.

ישנם גם מזונות אשה אזרחיים (׳מזונות משקמים׳) – במקום בו האשה אינה זכאית למזונות אישה לפי ההלכה ביהמ״ש רשאי לחייב את האיש ליתן לאשה תשלום חודשי של מזונות – במקום בו יש ׳פערי כוחות׳ בין הצדדים (לדוגמא כאשר רוב ההון המשפחתי והרכוש נמצאים ביד הגבר וההליך המשפטי עדיים מתנהל) – יצויין כי כיום יש גם הרכבים בבתי הדין הרבניים שסוברים כי יש לתת לאשה מזונות אזרחיים במקום שיש ׳פערי כוחות׳ בין הצדדים.

בדומה לתביעת מזונות ילדים, לפני הגשתה של תביעה למזונות אישה , חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין משפחה מיומן שהינו גם טוען רבני אשר יודע היטב הן את החוקים  וההליכים בבית המשפט והן את התקנות וההלכות בבית הדין הרבני. 

מזונות מדין מעוכבת:

עוד סוגיה שנוגעת למזונות וחשוב להתייחס אליה, היא מזונות מדין מעוכבת. ישנם מקרים שבהם נשים הן מסורבות גט. כלומר: נשים שהבעל שלהן מסרב למסור להן את הגט ולהתגרש. אישה שהיא מסורבת גט עדיין נותרת “אשת איש”, היא אינה יכולה להינשא לגבר אחר (אם תקיים יחסי אישות עם גבר אחר ותוליד ילדים, אזי ילדיה יוכרו בתור ממזרים). אישה שהיא מסורבת גט, מוגדרת בתור “אישה עגונה”.

בהתאם לדין הדתי-עברי, לבית הדין יש סמכות לכפות על הבעל לתת גט לאשתו. הכלל ההלכתי הקדום קובע כי “כופין אותו עד אשר אומר רוצה אני”. אם בעבר משמעות המשפט הייתה כי יש לכפות על הבעל בעינויים לתת גט לאשתו, אזי כיום מדובר בכפייה “חוקית”. כלומר, לבית הדין הרבני יש סמכות לכפות על הבעל לתת גט לאשתו באמצעות הטלת קנסות ואף באמצעות הטלת מאסר מאחורי סורג ובריח.

במקרה של סרבנות גט ע”י הבעל, בית הדין יכול גם להטיל על הבעל “מזונות מעוכבת”, כלומר: מזונות המשולמים ע”י הבעל לאשתו מעוכבת הגט. תכליתם של מזונות כאלו הוא כמובן לדרבן את הבעל באמצעות מעמסה כספית, לתת לאשתו גט וכן גם לתמוך באישה ע”י תגמולים כספיים חודשיים.

סיכום תביעת מזונות – משרד עו”ד דין אלעד זמיר ושות’

במאמר זה סקרנו את תחום המזונות, הן מזונות ילדים והן מזונות אישה ההלכתיים והאזרחיים. בין היתר הסברנו את אופן חישוב דמי המזונות, את השיקולים שיש לקחת במסגרת קביעת מזונות וכן אילו ערכאות עוסקות בתחום המזונות. אין ספק שתחום המזונות אינו תחום פשוט, כמו שכל תחום דיני המשפחה הוא תחום מורכב מאוד.

את המאמר נבקש לסיים בהמלצה: במידה ואתם עתידים להתגרש, או במידה ואתם עתידים לקיים הליך הנוגע למזונות, חשוב מאוד לפנות לעורך דין משפחה וטוען רבני מיומן ומנוסה.

אלעד זמיר עו"ד וטוען רבני בירושלים ותל אביב,  מתמחה בין היתר בכל הקשור לתביעת מזונות. כיון שאנו עוסקים גם כטוענים רבניים ברשותנו ידע ונסיון בנושא שאין לעו”ד שאינו מתמחה בהלכות ובהליכים בבית הדין הרבני.

 

אל תהססו להתקשר אלינו לשיחת ייעוץ חינם!

תשלומי מזונות
אלעד זמיר | עורך דין וטוען רבני
התקשרו
03-7485074📱
או מלאו פרטים

עורך דין וטוען רבני אלעד זמיר

תפריט נגישות